ההגירה היהודית הגדולה לאמריקה

אירווינג האו (בסיוע קנת ליבּו), עולם אבותינו, מאנגלית: יוסי מילוא, מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, קריית שדה בוקר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ואוניברסיטת חיפה 2020, 746 עמ'.

כולנו למדנו בבית הספר על ראשית העלייה הציונית ממזרח אירופה לארץ, שהחלה, כך מקובל לציין, ב-1882. אך מעטים יודעים ומפנימים שבדיוק באותה עת, כאשר רק כמה עשרות אלפים שברחו מפוגרומים וממחסור, שמו פניהם לארץ ישראל, למעלה משני מיליון יהודים עזבו את עיירותיהם, את בתיהם ואת משפחותיהם ויצאו למסע המפרך ביבשה ובים אל הארץ המובטחת האחרת – אמריקה!

אולי משום הפער הזה, שעדיין כרוך באי נחת ציונית, לקח ארבעים ושלוש שנים לתרגם את האפוס הנפלא המתאר את ההגירה העצומה ההיא, שבזיעה ודם ובקשיים אין סופיים, הניחה את המסד ליהדות אמריקה המפוארת של היום. אירווינג האו (1920 – 1993), אינטלקטואל יהודי אמריקאי מוביל, שכמעט אינו מוכר בארץ, דור שני להוריו דייויד ולנטי הורנשטיין אשר היגרו מבוקובינה ב-1912, היה עד ראייה לקשיי ההגירה וההתערות במולדת החדשה. הוא כתב על כך ספר שיצא מן הפרטי לקולקטיבי, אחרי שחקר במשך כעשר שנים את התקופה. "עולם אבותינו" פורסם ב-1976 והפך מיד לרב מכר. כפי שכותב פרופ' גור אלרואי בהקדמה מאירת העיניים שלו – הספר נמצא כמעט בכל בית יהודי: "הקוראים גילו מחדש בין שורות הספר את הוריהם ואת הסבים והסבתות שלהם שהגיעו לארה"ב בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20", (עמ' 13). ואנחנו זכינו רק עתה לתרגום לעברית של הספר עב הכרס והמרתק הפורש את הסאגה הגדולה של ההגירה ההיא. המשך…

להמשך קריאה ההגירה היהודית הגדולה לאמריקה

צל עולם של ניר ברעם: ספר נבואי ומסחרר

על "צל עולם" של ניר ברעם, עם עובד 2013, 482 עמ'.

צל עולם הוא ספר מפתיע ומסחרר, כתוב בקדחתנות ועובר בסערה מזירה לזירה. העלילה מורכבת משלושה סיפורים שלכאורה אין קשר ביניהם, אך ככל שמתקדמים מגלים את החוטים הסמויים והגלויים שמחברים ביניהם. זהו ספר העוסק בגלובליזציה ובתוצאותיה ההרסניות, ומבלי להטיף אומר לנו למעשה ששום דבר אינו בטוח, שאף אחד אינו מחוסן מפני ציניות ושחיתות, שאובדן הערכים והמוסר הוא תופעה חוצת גבולות ותרבויות, וכי המחאה העולמית נמצאת רק בראשיתה ועתידה להיות אלימה ושורפת. המשך…

להמשך קריאה צל עולם של ניר ברעם: ספר נבואי ומסחרר

ראיון עם אביגיל פז ישעיהו על ספרה "תנאים של שותפות: קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ, 1910 – 1926", מכון בן גוריון ויד טבנקין, 2012

כשאביגיל פז ישעיהו מדברת על גדוד העבודה עיניה נוצצות וקולה מתגבר בהתלהבות. "אני אוהבת את האנשים הללו, הם כל הזמן אתי, אבל האמת? – לא הייתי שורדת בגדוד". היא מנסה לשכנע שדימוי הכשלון שדבק בהם איננו נכון. הרי הם אלה שהניחו את היסודות ליצירת הקיבוץ, אותה יצירה ייחודית שעליה גאוותה ושאותה היא חוקרת. התנועות הקיבוציות שקמו לאחר שהגדוד התפרק לקחו ממנו מה שהתאים להן – בראש ובראשונה את הרעיון הקומונלי, וגם את החינוך, הערבות ההדדית, אחריותה של התנועה הארצית לקיבוץ הבודד ועוד ועוד. רבים מרעיונותיהם נוסו בקיבוצים לאורך השנים. אפילו כיום ישנה חזרה לחלק מהרעיונות הללו, היא אומרת בלהט. לאחר שהקיבוצים התגברו על המשבר הגדול, יש חיפוש מחודש אחר צורת חיים שתקיים בתוכה עקרונות בסיסיים של שותפות. זה לא אומר שכל אחר צריך לקבל אותו דבר או שיש לחזור לסיסמה "כל אחד לפי יכולתו ולפי צרכיו" – זה הרי לא עבד, הרי לאנשים יש צרכים שונים. ה'משהו האחר' הזה אינו מוגדר עדיין, אבל יש ניצנים של חיפוש – תנועה ארצית אדירה של קומונות עירוניות ושל קואופרטיבים, צעירים שמנסים ליצור חברה אלטרנטיבית שיש בה סולידירות. ואם רוצים ללמוד מהם התנאים לשותפות ולערבות הדדית – צריך ללכת אחורה וללמוד מה קרה לפני מאה שנה. זה בדיוק מה שעושה פז ישעיהו בספרה החדש הבוחן שלושה מודלים שהוקמו בין השנים 1910 ל-1926.* לכאורה, ספר הסטוריה, למעשה מדריך שכוחו יפה גם לזמן הזה. המשך…

להמשך קריאה ראיון עם אביגיל פז ישעיהו על ספרה "תנאים של שותפות: קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ, 1910 – 1926", מכון בן גוריון ויד טבנקין, 2012

בוקר חום – אזהרה מצמררת

פרנק פבלוף, בוקר חום, מצרפתית: ראובן מירן, הוצאת נהר, 30 עמ.  "חום היה צבע מדיהם של אנשי 'פלוגת הסער' של המפלגה הנציונל-סוציאליסטית בגרמניה", טורח המתרגם מירן להזכיר לקורא העברי. כאילו…

להמשך קריאה בוקר חום – אזהרה מצמררת

משמעותה האישית של הציונות

שרה אוסצקי-לזר

 משמעותה האישית של הציונות

 עמיה ליבליך, ילדי כפר עציון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וכתר, תשס"ז, 2007,  510 עמ'.

 דומה שאין צורך להציג לקוראים את עמיה ליבליך ואת הז'אנר הספרותי המיוחד שפיתחה במשך השנים, של מסע פסיכולוגי-תרבותי-רעיוני אל תוך קבוצת אנשים מובחנת, במהלכו היא משמשת כמאזינה, משתתפת, מתעדת, מנתחת ומפרשת גם יחד. היא עשתה זאת בספריה הקודמים, שחשפו רגשות וסיפורים אישיים של חיילים שלחמו ביום הכיפורים, של שבויים ישראלים במצרים, נשים ב"משפחה החדשה" בישראל, קיבוצניקים, מתיישבים בבקעת הירדן ואחרים. כל זאת, תוך אמפתיה עצומה לאנשים שפתחו בפניה את סגור ליבם, הקשבה מדוקדקת ושאלות מנחות, שהובילו את המרואיינים אל נתיבים, שלעתים הם עצמם לא היו מודעים לקיומם, בעדינות ובאחריות, אך גם בלי לתת הנחות. המשך…

להמשך קריאה משמעותה האישית של הציונות

יצירה ציונית חשובה = בהישתנות

שרה אוסצקי-לזר

 יצירה ציונית חשובה = בהישתנות

 אביגיל פז-ישעיהו ויוסף גורני, הישג הסטורי בתמורותיו: ההתיישבות הקיבוצית והמושבית 1910-1990,  מכון בו גוריון, יד טבנקין, יד יערי והמכון לחקר הציונות, 705 עמ' + תקציר באנגלית

 גם מתנגדיה הפוליטיים יסכימו כי התנועה הקיבוצית היא אחת היצירות הציוניות החשובות ביותר של המאה העשרים, ומן המאפיינות הבולטות של חזרת העם היהודי לארצו והתיישבותו המחודשת בה. המשך…

להמשך קריאה יצירה ציונית חשובה = בהישתנות

מורשת תרבותית שנקטעה באיבה

שרה אוסצקי-לזר

 מורשת תרבותית שנקטעה באיבה

 עדינה בר-אל, בין העצים הירקרקים: עיתוני ילדים ביידיש ובעברית בפולין 1918-1939, הוצאת הספריה הציונית ומכון דב סדן באוניברסיטה העברית, ירושלים.

 בספר עב כרס שיצא בהוצאת האיגוד העולמי של העיתונאים היהודים בשנת 1973 בעריכת יהודה גוטהלף ששמו "עיתונות יהודית שהיתה", נאספו יחד עשרות מאמרים על העיתונות ביידיש ובעברית באירופה בין שתי מלמות העולם ונסקרו מאות עיתונים וכתבי עת שהיו לחם חוקם היומיומי של היהודים באותה עת. "העיתונות היהודית בתפוצות מילאה תפקיד מיוחד במינו", כתב העורך במבוא, "היא שימשה ביטאון נאמן לאינטרסים ולמאוויים של המוני היהודים ולעיצובה של דעת הקהל היהודית… הקוראים חיפשו בעיתון לא רק ידיעות וסנסאציות, אלא גם הגנה, תנחומים, התוויית דרך לעתיד" המשך…

להמשך קריאה מורשת תרבותית שנקטעה באיבה