ביקורות ספרים – כללי

הרי זה רמות מנשה אולי אפשר כבר קצת להחליף את השם, כי זה כבר משהו אחר? כך שואלת-מהרהרת דפנה בת ה-20, דור שלישי בקיבוץ "מקום". זה עתה השתחררה מן הצבא, תוהה על המשך קיומו של הקיבוץ ומתלבטת באשר לדרכה היא

אירווינג האו (בסיוע קנת ליבּו), עולם אבותינו, מאנגלית: יוסי מילוא, מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, קריית שדה בוקר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ואוניברסיטת חיפה 2020, 746 עמ'. כולנו למדנו בבית הספר על ראשית העלייה הציונית ממזרח אירופה לארץ, שהחלה,

על "צל עולם" של ניר ברעם, עם עובד 2013, 482 עמ'. צל עולם הוא ספר מפתיע ומסחרר, כתוב בקדחתנות ועובר בסערה מזירה לזירה. העלילה מורכבת משלושה סיפורים שלכאורה אין קשר ביניהם, אך ככל שמתקדמים מגלים את החוטים הסמויים והגלויים שמחברים

כשאביגיל פז ישעיהו מדברת על גדוד העבודה עיניה נוצצות וקולה מתגבר בהתלהבות. "אני אוהבת את האנשים הללו, הם כל הזמן אתי, אבל האמת? – לא הייתי שורדת בגדוד". היא מנסה לשכנע שדימוי הכשלון שדבק בהם איננו נכון. הרי הם אלה

פרנק פבלוף, בוקר חום, מצרפתית: ראובן מירן, הוצאת נהר, 30 עמ.  "חום היה צבע מדיהם של אנשי 'פלוגת הסער' של המפלגה הנציונל-סוציאליסטית בגרמניה", טורח המתרגם מירן להזכיר לקורא העברי. כאילו ששכחנו. ואולי יש רבים בתוכנו ששכחו, או שלא ידעו כלל.

שרה אוסצקי-לזר  משמעותה האישית של הציונות  עמיה ליבליך, ילדי כפר עציון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וכתר, תשס"ז, 2007,  510 עמ'.  דומה שאין צורך להציג לקוראים את עמיה ליבליך ואת הז'אנר הספרותי המיוחד שפיתחה במשך השנים, של מסע פסיכולוגי-תרבותי-רעיוני אל

שרה אוסצקי-לזר  יצירה ציונית חשובה = בהישתנות  אביגיל פז-ישעיהו ויוסף גורני, הישג הסטורי בתמורותיו: ההתיישבות הקיבוצית והמושבית 1910-1990,  מכון בו גוריון, יד טבנקין, יד יערי והמכון לחקר הציונות, 705 עמ' + תקציר באנגלית  גם מתנגדיה הפוליטיים יסכימו כי התנועה הקיבוצית

שרה אוסצקי-לזר  מורשת תרבותית שנקטעה באיבה  עדינה בר-אל, בין העצים הירקרקים: עיתוני ילדים ביידיש ובעברית בפולין 1918-1939, הוצאת הספריה הציונית ומכון דב סדן באוניברסיטה העברית, ירושלים.  בספר עב כרס שיצא בהוצאת האיגוד העולמי של העיתונאים היהודים בשנת 1973 בעריכת יהודה