ספר חדש ובלתי רגיל המציע דרך לשחרור מכבלי הסכסוך הישראלי פלסטיני
נהוג לומר כי קריאת שירה אינה רק חוויה אסתטית, אלא גם כלי פילוסופי, ואפילו מודיעיני, המאפשר להבין את השורשים הרגשיים של סכסוכים ולזהות את הניצנים של המלחמה הבאה בטרם נורתה הירייה הראשונה. לאורך ההיסטוריה חזו משוררים מתרבויות שונות את השבר לפני בואו. מדי פעם מציעים לפוליטיקאים ולקובעי מדיניות, בדרך כלל בדיעבד, לקרוא את שירת האויב כדי להבין את מהלכיו העתידיים.
בתחושה זו ניגשתי לקרוא את ספרה החדש של המשוררת וחוקרת הספרות פרופ' נידאא ח'ורי מן המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. "לצאת מתודעת המאבק" מציע "פריצת דרך בהבנת הסכסוך הישראלי פלסטיני". בהקשר זה מעניין לציין, כי באתר המחלקה מופיע הסלוגן "מחשבה מייצרת מציאות", ונראה כי המחברת הולכת בעקבותיו. כאישה יוצרת ישראלית פלסטינית, החיה בין כפר הולדתה הגלילי פאסוטה לבין מקום עבודתה ומגוריה הדרומי באר שבע, ח'ורי מתבוננת על המרחב בו אנו חיים לא רק במבט גיאוגרפי, תרבותי והיסטורי, אלא גם כמרחב נפשי ותודעתי. היא קוראת שירה וספרות וחושבת מה ניתן לעשות כדי לזעזע את המציאות הקשה ולסלול דרך חדשה ליציאה ממנה.
הספר מחולק לשני חלקים. הראשון מוקדש לספרות הפלסטינית בישראל והשני – ל"צירי הוויה בצל המאבק". הוא מבוסס על "מחקר ספרותי, המתייחס להיבט ההיסטורי והסוציולוגי" של הסכסוך. בחלק הראשון מתעמקת ח'ורי בספרות ובשירה שנכתבה בישראל על ידי יוצרים ישראלים ופלסטינים, ומוסיפה מבט מגדרי באמצעות ניתוח יצירותיהן של ארבע עשרה משוררות ערביות בישראל, שענו על שאלונים שהגישה להן ורואיינו על ידה פנים אל פנים ראיונות עומק. חלק מן השירים הנדונים, בתרגום לעברית, מובא על פני שישים עמודים בסוף הספר. פרופ' ח'ורי מאמינה כי "הספרות היא תוצר תודעתי ואומנות המשקפת את התפתחות התודעה" ולכן חיברה בין שני חלקים ,שלכאורה אין קשר ביניהם, למחקר קוהרנטי אחד.
זהו מחקר רחב היקף המשלב שירה וספרות עם ניתוחים היסטוריים ופוליטיים מנקודת ראות מגדרית. כל זה מתנקז להצעה של המחברת בחלק השני של הספר, שכותרתו "צירי ההוויה בצל המאבק", לפתח תודעה חדשה בכל הנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני. היא קוראת לנצל את המהפכה הטכנולוגית שהתחזקה במאה העשרים ואחת, את האינטרנט שהפך למרחב ציבורי המספק גישה למידע להמונים בהיקף עצום, תוך שהוא עוקף את פיקוח השלטון והצנזורה. מרחב כזה, מאפשר לטענתה, בעיקר לדור הצעיר, להשתחרר מדוגמות העבר ולעמוד על זכויותיו.
מול הפלסטינים והישראלים ניצב אתגר גדול – להתגבר על המבנה הנוקשה של תודעתם הישנה, שהתפתחה מתוך טראומות ותחושת קורבנוּת, "ומבטאת אשמה, ייאוש, התכנסות פנימה והשלכה על האחר", ולפתח תודעה חדשה ושונה. היא קוראת לזנוח את המאפיינים האידיאולוגיים של התודעה הקיימת בשני הצדדים, המסתמכת על מסורתיות, דתיות, וקדושה ולהכיר בכך שבעידן החדש ערך האדם עולה על ערך האדמה ומכאן – ערך הזמן עולה על ערך המקום. לדבריה, "השינוי התודעתי, המעבר לתפיסת הזמן, יביא לעידן חדש שהכול יהיה בו אחר. הדיאלוג יהיה אחר, חשיבות המשאבים אחרת, השיתוף, ההסכמות, החלוקות, המחלוקות – הכול ישתנה בעידן החדש". אף כי כל צד אוהב את אדמתו ואת ארצו ושורשיו עמוקים בה, הגיעה העת למעבר מ"הסכסוך הטמון באדמה לפתרון המבוסס על הזמן". היא מנסה להבהיר לקוראיה את הפרדוקס בו חיים כולנו – בעוד חיי אדם מבוססים על זמן והם בני חלוף, אנו נאחזים במקובע ובסטטי, שהוא המקום, האדמה, הריבונות והשליטה. לכן, היא מציעה לאמץ את תפיסת הזמן ואת ההבנה כי "המהפכה הטכנולוגית מולידה עולם המתנהל ללא גוף, עולם וירטואלי חסר ביסוס על מקום".
זו הזמנה ליצירת תודעה מאחדת. היא דורשת עבודה, אבל סופה שתביא לפריצת דרך.
רעיונות אלה מלווים בטבלאות ובתרשימים, המציגים כמה מן הצעדים הדרושים למהלך כזה, הנשמע אוטופי נוכח המציאות המרה בה אנו חיים. אך אולי דווקא בתקופה של פחד מן העתיד ותחושת חוסר אונים שאין בידנו לשנות את מהלך ההיסטוריה, אפשר למצוא ברכה ותקווה בהעלאת רעיונות חדשים הדורשים מחשבה עמוקה ופותחים צוהר לעתיד טוב יותר. כנאמר על כריכת הספר "יש בו ניסיון נועז ומרחיק ראות להתמודדות חזונית אך מפוכחת עם הנושא הנעלה החשוב בחיינו: מלחמה ושלום, חיים ומוות".

נידאא ח'ורי, לצאת מתודעת המאבק, פריצת דרך בהבנת הסכסוך הישראלי פלסטיני, סטימצקי – הוצאה לאור 2025.

פורסם בפייסבוק, ינואר 2026