לפעמים כדאי להסתכל על עצמנו דרך עיניים של מישהו אחר.
היתה לי הזכות לשבת כמה שעות בקלפי ביום הבחירות לצידה של מזכירת קלפי שנשלחה אלינו מטעם משרד הפנים. אפרת, ממצפה נטופה, אם לחמישה ילדים בני 18-2, אישה צעירה דתייה, בחצאית ארוכה וכובע לראשה, כביכול חריגה בנוף המקומי, הגיעה בשבע בבוקר ותפקדה ללא הפסקה וללא דופי עד השעות המאוחרות שלאחר ספירת הקולות והבאת הקלפי למועצה.
במשך היום היא נחשפה לדינאמיקה המיוחדת שהייתה ברמות מנשה ביום הבחירות ולא הפסיקה להתפעל. מן האנשים והאווירה והמחויבות והרוח הטובה, מאחוז ההצבעה הגבוהים (אין דבר כזה) מן המעורבות, מן הילדים שבאו ללמוד אזרחות ומן המבוגרים שלוו אל מאחורי הפרגוד עם המטפלות שלהם. מקבלת הפנים והטיפול החם שהענקנו לה ומן האכפתיות של כולם בלי הבדל בין "מחנה" זה או אחר. בעשר בבוקר כבר עברנו את המאה ועד לרגע האחרון בחמישה לתשע בערב עוד הגיעו מצביעים בהולים בריצה כדי לא להחמיץ את זכותם להביע דעה. לאורך כל היום היא שאלה שאלות והתוודעה לקהילה המיוחדת והמגוונת שלנו, והודתה שזו פעם ראשונה שהיא יושבת בקלפי של קיבוץ וזו חוויה בלתי נשכחת עבורה.
בשעות הארוכות בהן הייתה ממונה על המהלך התקין של הבחירות חייכה אפרת ושמרה על אווירה מקצועית ועניינית בקלפי. גם כשהייתה צריכה לעשות סדר בחדר (בכל זאת, רמות מנשה) או לבקש ממישהו להנמיך קול, עשתה זאת בנעימות ובהוגנות.
בסוף היום, לאחר שנסגרה הקלפי, ישבנו לספור את הקולות. היינו ארבעה ואפרת הנחתה אותנו כיצד לעשות זאת ביעילות מרבית. עכשיו התהפך הגלגל והחוויה הייתה שלנו. פייר, גיא, מטי ואני ישבנו איתה שעה ארוכה וספרנו מעטפה מעטפה עד שהגענו לתוצאה הידועה, נהנים מכל רגע. נפרדנו מאפרת בחיבוקים ונשיקות ובהזמנה לשוב ולבקר ברמות מנשה. רבים אולי יצאו מאוכזבים מתוצאות הבחירות אבל למרות המתח והמעורבות הרגשית של תושבי רמות מנשה התהליך היה תקין, זורם וחברי ובזאת נתברך.
