אבן חזם האנדלוסי, ענק היונה, על אהבה ואוהבים, תרגמה מערבית והוסיפה מבוא והערות: אלה אלמגור, מוסד ביאליק, המפעל לתרגום ספרות מופת, ירושלים,

273 עמ'.

התפרסם במעריב 2003

אנחנו אוהבים להתרפק על "תור הזהב" של ספרד בימי הביניים, בו התקיימו יחסים הדוקים בין יהודים לערבים בצל פריחה תרבותית וספרותית והתנהלו חיי חולין חופשיים מכבלי הדת שמצאו ביטוי גם בשירי יין, אהבה וחשק. יצירתו של אבן חזם, שחי באנדלוסיה  בין השנים 994-1064, תורגמה עתה לעברית, באחור של אלף שנה, והיא עדות נפלאה לתקופה מיוחדת זו. למרות האירועים ההסטוריים הסוערים אותם חווה, בחר אבן חזם לכתוב דווקא על אהבה, וחוקרים רואים בו ובשירתו "חוליה מקשרת אפשרית בין שירת האהבה הערבית הקדומה לבין שירתם של הטרובאדורים הפרובנסאלים" . בשלושים השערים בעלי השמות הפיוטיים (כגון שער הרמיזה במבט; שער המתאהבים על פי התאור; שער המתאהבים במבט אחד; שער סימני האהבה, שער כיעורו של החטא ועוד ועוד ), מפיק המחבר שלל מרגליות – סיפורים, שירים ואבחנות דקות על מהות האהבה, המוכיחים את שאינו דורש הוכחה – זהו רגש חוצה זמן וגבולות, אוניברסלי ודומה בכל התרבויות ואיש לא יתעייף מלדבר בו.

וכך נכתב לפני אלף שנים: "עוד מסימני האהבה… שהאוהבים מנסים לחטוף חפצים זה מיד זה, מרבים להגניב מבטים זה אל זה ומטים את גופם הצידה כדי להישען זה על זה. אגב שיחה הם נוגעים בכוונה ביד או בכל אבר חשוף אחר שאפשר לגעת בו, ושותים שיירי משקה זה מכוסו של זה ומן המקום שנחו שפתיו".

או: "זה זמן רב אני תמה על כל מי שהתאהב במבט אחד, מתקשה אני להאמין לו, ואין אהבתו בעיני אלא סוג של תאווה… מעולם לא דבקה אהבה בקרביי אלא כעבור זמן רב, לאחר שהיה ממושכת בקרבת האדם האהוב, ולאחר שחלקתי עימו כל דבר של שחוק ושל כובד ראש… ולעניין זה חיברתי דברי שיר ובהם: אהבת-אמת לא בת שעה היא, שלהבתה לא באבן צור הוצתה לאיטה הלכה ונוצרה, בהתמזגות ממושכת נוצקו יסודותיה…"

כך מביע אבן חזם דעתו בכל עניין ונושא הקשור באהבה וספרו יכול לשמש כמדריך לאוהבים צעירים ובוגרים גם בימינו. בשער השיכחה הוא מפרט סיבות רבות מדוע וכיצד נשכחת האהבה,  בשער הפירוד הוא מסביר איך קורה שאוהבים נפרדים, בשער המלשין הוא מטפל בפגע המלשינות שמטרתה להפריד בין אוהבים ומכנה זאת "רעל קטלני, לענה מרה, מיתה משונה ורעה חולה" , שער כיסוי הסוד מתאר בשירה כיצד מסתירים אוהבים את הרגש הממלא אותם,  ועוקץ אגב כך את הגבר המוסלמי הסבור כי האהבה אסורה ויש להסתירה מן הבריות. בשער הגילוי הוא מספר מעשים של גילוי הסוד בניגוד לרצונם של הנוגעים בדבר או מכוחה החזק של האהבה המכריע את הבושה ודוחף את האוהבים אל הפומביות. וכך מתחברים השערים לשרשרת פנינים בוהקות, משעשעות ומעציבות, מלאות חכמת חיים ודוגמות חיות מן המציאות של אנדלוסיה תחת השלטון המוסלמי.

מבואות ארוכים ומאירי עיניים מכניסים את הקורא לזירת ההתרחשויות של התקופה ומוסרים מידע מפורט על המחבר וגלגולי יצירתו. מסתבר כי הוא היה אחד היוצרים הפוריים ביותר בזמנו ו"חיבוריו מנו ארבע מאות כרך, שמונים אלף גליונות בקירוב, בנושאי הלכה, מסורת, תולדות הדתות… שירה ואומנות הנאום" ונושאים רבים אחרים. חייו של אבן חזם, בן למשפחת ווזירים עשירה ידעו עליות ומורדות קיצוניים, שהושפעו מן התהפוכות הפוליטיות והטביעו חותמם גם על חיבור זה. ילדותו שעברה עליו בין נשות ההרמון, לימדה אותו את הלכות האהבה ונפתוליה. מיום שעמד על דעתו, כך העיד הוא עצמו, היו מעייניו נתונים רק להן והוא היה צופה בהליכותיהן, מאזין לשיחותיהן וחולק איתן את סודותיהן ולא שכח דבר מכל אלה.

הספרות העברית התעשרה בתרגום מופת זה המוגש בקנקן מהודר וצבעוני, ואולי יהיה בכוחו גם לשנות את תמונת העולם החד מימדית של הקורא הישראלי על התרבות הערבית והמוסלמית.