אוק 282013
 

על "צל עולם" של ניר ברעם, עם עובד 2013, 482 עמ'.

צל עולם הוא ספר מפתיע ומסחרר, כתוב בקדחתנות ועובר בסערה מזירה לזירה. העלילה מורכבת משלושה סיפורים שלכאורה אין קשר ביניהם, אך ככל שמתקדמים מגלים את החוטים הסמויים והגלויים שמחברים ביניהם. זהו ספר העוסק בגלובליזציה ובתוצאותיה ההרסניות, ומבלי להטיף אומר לנו למעשה ששום דבר אינו בטוח, שאף אחד אינו מחוסן מפני ציניות ושחיתות, שאובדן הערכים והמוסר הוא תופעה חוצת גבולות ותרבויות, וכי המחאה העולמית נמצאת רק בראשיתה ועתידה להיות אלימה ושורפת. Continue reading »

מאי 272013
 

כשאביגיל פז ישעיהו מדברת על גדוד העבודה עיניה נוצצות וקולה מתגבר בהתלהבות. "אני אוהבת את האנשים הללו, הם כל הזמן אתי, אבל האמת? – לא הייתי שורדת בגדוד". היא מנסה לשכנע שדימוי הכשלון שדבק בהם איננו נכון. הרי הם אלה שהניחו את היסודות ליצירת הקיבוץ, אותה יצירה ייחודית שעליה גאוותה ושאותה היא חוקרת. התנועות הקיבוציות שקמו לאחר שהגדוד התפרק לקחו ממנו מה שהתאים להן – בראש ובראשונה את הרעיון הקומונלי, וגם את החינוך, הערבות ההדדית, אחריותה של התנועה הארצית לקיבוץ הבודד ועוד ועוד. רבים מרעיונותיהם נוסו בקיבוצים לאורך השנים. אפילו כיום ישנה חזרה לחלק מהרעיונות הללו, היא אומרת בלהט. לאחר שהקיבוצים התגברו על המשבר הגדול, יש חיפוש מחודש אחר צורת חיים שתקיים בתוכה עקרונות בסיסיים של שותפות. זה לא אומר שכל אחר צריך לקבל אותו דבר או שיש לחזור לסיסמה "כל אחד לפי יכולתו ולפי צרכיו" – זה הרי לא עבד, הרי לאנשים יש צרכים שונים. ה'משהו האחר' הזה אינו מוגדר עדיין, אבל יש ניצנים של חיפוש – תנועה ארצית אדירה של קומונות עירוניות ושל קואופרטיבים, צעירים שמנסים ליצור חברה אלטרנטיבית שיש בה סולידירות. ואם רוצים ללמוד מהם התנאים לשותפות ולערבות הדדית – צריך ללכת אחורה וללמוד מה קרה לפני מאה שנה. זה בדיוק מה שעושה פז ישעיהו בספרה החדש הבוחן שלושה מודלים שהוקמו בין השנים 1910 ל-1926.* לכאורה, ספר הסטוריה, למעשה מדריך שכוחו יפה גם לזמן הזה. Continue reading »

ינו 312012
 

שרה אוסצקי-לזר

פרנק פבלוף, בוקר חום, מצרפתית: ראובן מירן, הוצאת נהר, 30 עמ'.

 "חום היה צבע מדיהם של אנשי 'פלוגת הסער' של המפלגה הנציונל-סוציאליסטית בגרמניה", טורח המתרגם מירן להזכיר לקורא העברי. כאילו ששכחנו. ואולי יש רבים בתוכנו ששכחו, או שלא ידעו כלל. יש מי שחום מזכיר להם דווקא רגבי אדמה חרושים לפני הגשם, או קפה חם-חום או שמא עיניים חמות-חומות של נערה יפה. אבל הבוקר החום של פבלוף הוא הבוקר בו התעורר להבין שעולמו השתנה והוא לא עשה דבר כדי למנוע זאת. בסיפור אליגורי קצרצר ופשוט לכאורה מעמיד פבלוף, סופר צרפתי ממוצא בולגרי, המתגורר בעיירה  צרפתית שתושביה החביאו אלפי יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה, מראה בוהקת מול כל אחד ואחת מאיתנו בכל מקום עלי אדמות. התרגלנו, מתרגלים, אדישים, כהי חושים, מתכופפים, מצמקים את הראש. אז מה אם הורו לנו להחזיק רק כלבים וחתולים חומים? הרי הם כל כך חמודים ומתוקים, מי אמר שצריך לאהוב דווקא כלב שחור-לבן? למה צריך לעבור על החוק? הרי כשעושים את ה"דבר הנכון" מרגישים תחושת בטחון והחיים נראים פשוטים יותר. בסופו של דבר, אולי יש גם בבטחון החום משהו טוב". Continue reading »

מרץ 172011
 

שרה אוסצקי-לזר

 משמעותה האישית של הציונות

 עמיה ליבליך, ילדי כפר עציון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וכתר, תשס"ז, 2007,  510 עמ'.

 דומה שאין צורך להציג לקוראים את עמיה ליבליך ואת הז'אנר הספרותי המיוחד שפיתחה במשך השנים, של מסע פסיכולוגי-תרבותי-רעיוני אל תוך קבוצת אנשים מובחנת, במהלכו היא משמשת כמאזינה, משתתפת, מתעדת, מנתחת ומפרשת גם יחד. היא עשתה זאת בספריה הקודמים, שחשפו רגשות וסיפורים אישיים של חיילים שלחמו ביום הכיפורים, של שבויים ישראלים במצרים, נשים ב"משפחה החדשה" בישראל, קיבוצניקים, מתיישבים בבקעת הירדן ואחרים. כל זאת, תוך אמפתיה עצומה לאנשים שפתחו בפניה את סגור ליבם, הקשבה מדוקדקת ושאלות מנחות, שהובילו את המרואיינים אל נתיבים, שלעתים הם עצמם לא היו מודעים לקיומם, בעדינות ובאחריות, אך גם בלי לתת הנחות. Continue reading »

מרץ 172011
 

שרה אוסצקי-לזר

 יצירה ציונית חשובה = בהישתנות

 אביגיל פז-ישעיהו ויוסף גורני, הישג הסטורי בתמורותיו: ההתיישבות הקיבוצית והמושבית 1910-1990,  מכון בו גוריון, יד טבנקין, יד יערי והמכון לחקר הציונות, 705 עמ' + תקציר באנגלית

 גם מתנגדיה הפוליטיים יסכימו כי התנועה הקיבוצית היא אחת היצירות הציוניות החשובות ביותר של המאה העשרים, ומן המאפיינות הבולטות של חזרת העם היהודי לארצו והתיישבותו המחודשת בה. Continue reading »

מרץ 172011
 

שרה אוסצקי-לזר

 מורשת תרבותית שנקטעה באיבה

 עדינה בר-אל, בין העצים הירקרקים: עיתוני ילדים ביידיש ובעברית בפולין 1918-1939, הוצאת הספריה הציונית ומכון דב סדן באוניברסיטה העברית, ירושלים.

 בספר עב כרס שיצא בהוצאת האיגוד העולמי של העיתונאים היהודים בשנת 1973 בעריכת יהודה גוטהלף ששמו "עיתונות יהודית שהיתה", נאספו יחד עשרות מאמרים על העיתונות ביידיש ובעברית באירופה בין שתי מלמות העולם ונסקרו מאות עיתונים וכתבי עת שהיו לחם חוקם היומיומי של היהודים באותה עת. "העיתונות היהודית בתפוצות מילאה תפקיד מיוחד במינו", כתב העורך במבוא, "היא שימשה ביטאון נאמן לאינטרסים ולמאוויים של המוני היהודים ולעיצובה של דעת הקהל היהודית… הקוראים חיפשו בעיתון לא רק ידיעות וסנסאציות, אלא גם הגנה, תנחומים, התוויית דרך לעתיד" Continue reading »

נגישות
סגור