חברה מרובת פנים

שרה אוסצקי-לזר

 חברה מרובת פנים

"נכנסנו לבונקר" אמר לי ידיד ערבי בין יום השואה ליום העצמאות. "מעולם לא היו התקפות כל כך מרוכזות וחריפות עלינו כמו בימים אלה". נראה שפרסום מסמכי העמדה, בהם מוצגת לראשונה מישנה סדורה וקולקטיבית של האזרחים הערבים בישראל, בצרוף "פרשת בשארה", שעדיין רב בה הסתום על הנגלה, המתח הרגשי של ימי הזכרון ומועדי ישראל, על רקע אי-השקט הפוליטי שלפני הסערה – כל אלה מעוררים את מיצי הפטריוטיות הלאומית/לאומנית, המופנית כלפי אלה שאינם חלק מהקונצנזוס הישראלי המדומה. המשך…

להמשך קריאה חברה מרובת פנים

העוגיות שנרמסו

שרה אוסצקי-לזר

 העוגיות שנרמסו

 מי שפעיל בתנועות השלום וזכויות האדם מכיר היטב את נבילה והאלה אספניולי, שתי אחיות מנצרת, נשות חינוך ותיקות ולוחמות בלתי נלאות לצדק חברתי ולזכויות אזרח, לא רק של הערבים בישראל אלא של כולנו. נבילה מנהלת את מרכז "אל-טופולה" לגיל הרך והאלה מלמדת במכללה למורים בחיפה. שתיהן חברות בארגונים משותפים, מרבות להשתתף באירועים אקדמיים וציבוריים, ומוכרות היטב בארץ ובחו"ל על פעילותן המבורכת. המשך…

להמשך קריאה העוגיות שנרמסו

אוקטובר הפסימי

 שרה אוסצקי-לזר

 אוקטובר הפסימי

 בעוד עמישראל יושב בסוכות ועולה בהמוניו לירושלים, ציינו האזרחים הערבים בשקט מינורי ותוך ויכוח פנימי, שבע שנים לאירועי אוקטובר 2000, שהוצתו כזכור בעקבות עליית אריאל שרון להר הבית בערב ראש השנה דאז. יש הרואים באירועים ההם נקודת מפנה דרמטית ביחסים בין המיעוט הערבי לבין המדינה, אחרים יאמרו כי ההתפרצות היתה תוצאה ולא סיבה, אך אין עוררין על כך שלמרות הזמן שחלף, הפצע נשאר פתוח וכואב והוא רחוק מלהגליד. המשך…

להמשך קריאה אוקטובר הפסימי

שלום עם לבנון

 שרה אוסצקי-לזר

 "אחוות עמים": שלום עם לבנון

 שנים אמרו לנו שלבנון תהיה המדינה השנייה שתחתום על הסכם שלום עם ישראל – חלשה מכדי להיות ראשונה אך מעוניינת ונחושה כדי להיות שנייה. זה לא קרה אחרי ההסכם עם מצרים וגם לא אחרי ירדן, בשל תערובת קטלנית של תהפוכות פנימיות והתערבויות חיצוניות, כולל  המלחמה בעלת השם המפואר "שלום הגליל". ועתה, דווקא בעקבות המלחמה ששום קופירייטר צבאי טרם מצא לה שם, ראש ממשלתה ה"חלש" של לבנון קורא לשלום בין שתי המדינות ואילו הנהגתה ה"חזקה" של ישראל מכינה אותנו לסיבוב המלחמה הבא, כאילו היה כורח טבע בלתי נמנע. המשך…

להמשך קריאה שלום עם לבנון

"ערברית"

שרה אוסצקי-לזר

"אחוות עמים":  ערברית

 כל מי שמאזין מן הצד לשיחה בין שני ערבים ישראלים, גם אם אינו מבין ערבית, יבחין מייד שכמעט לכל משפט שנאמר משתרבבות מלים עבריות. חדירת העברית אל תוך הערבית המדוברת זכתה כבר לכמה מחקרים, וחשפה תופעות לשוניות מוזרות כמו למשל צורת ריבוי ערבית למילה עברית: מחסום – מחאסים או תלוש – אתלושאת. יש המכנים את השפה ה"חדשה" הזאת ערברית. המשך…

להמשך קריאה "ערברית"

נציג ערבי בקרן הקיימת לישראל: ראדי ספורי

שרה אוסצקי-לזר

"אחוות עמים":  נציג ערבי בקרן הקיימת לישראל

 אין מוסד המזוהה יותר עם הציונות, עם "גאולת הקרקע" ושימורה בידיים יהודיות יותר מן הקרן הקיימת לישראל. אתר האינטרנט שלה מצהיר כי מאז נוסדה ב-1901,  "קק"ל הופקדה כנאמן העם היהודי על שמירת הקרקעות שבבעלותו העם". ואכן עד היום היא חולשת על 10% מן הקרקעות בישראל, כ-2.5 מליון דונם, שכמחציתם נרכשו בכסף יהודי עוד לפני קום המדינה והשאר ניקנו בעשורים האחרונים.  קק"ל היא גוף חזק ורב פעלים ותקציבים, השולח ידו גם לחינוך, תרבות, ואומנות ומקיים קשרים מסועפים עם יהדות העולם. המשך…

להמשך קריאה נציג ערבי בקרן הקיימת לישראל: ראדי ספורי

ניצוץ הדיון הציבורי

שרה אוסצקי-לזר

 "אחוות עמים": ניצוץ הדיון הציבורי

 בימים אלה הונח לפתחו של הציבור היהודי בישראל מסמך ראשון מסוגו, שגובש ונכתב על ידי קבוצה של אינטלקטואלים ומנהיגים ערבים מכל הזרמים הפוליטיים, וכולל בתוכו את חזונם העתידי לגבי קיומם האישי והקולקטיבי במדינת ישראל. המשך…

להמשך קריאה ניצוץ הדיון הציבורי

יום אל-ארד

שרה אוסצקי-לזר

 "אחוות עמים": יום אל-ארד

 בשעה שעם ישראל היה עסוק בהכנות האחרונות לליל הסדר ציינו האזרחים הערבים את יום האדמה ה-31 בעצרות, תהלוכות ובהענקת אותות הוקרה לאותם ראשי מועצות אשר העזו ללכת אז כנגד הזרם, וחרף לחצים ממסדיים חזקים הכריזו על שביתה כללית במחאה על סבב חדש של הפקעת אדמות בגליל. יום האדמה (יַום אל-ארד) הוא אחד האירועים המכוננים של הערבים בישראל. גם השנה הם אומרים כי המאבק על האדמה לא תם וכי עדיין מצויים אלפי ערבים תחת איום של הריסת בתיהם או הצרת מרחב המחייה של יישוביהם. המשך…

להמשך קריאה יום אל-ארד

ואף על פי כן

שרה אוסצקי-לזר

" אחוות עמים": ואף על פי כן

 בלילה בו נפלה עזה בידי החמאס חזרה לארץ במטוס אל על חכור קבוצה של כמאה ועשרים ראשי ארגוני שלום ישראלים ופלסטינים, שהתכנסו באיטליה למפגש רב משתתפים עם ארגונים אירופיים, בחסות ממשלת טוסקאנה וראש ממשלת איטליה רומאנו פרודי. "הצהרת פירנצה" עליה חתמו יחד קראה להכרה ביזמת השלום של הליגה הערבית כבסיס להסדר כולל באזור, למעורבות גדולה יותר של ממשלות אירופה בנסיונות התיווך ולהכנת כוח רב לאומי שיחצוץ בין ישראל לפלסטין בשנים הראשונות לאחר סיום הכיבוש הישראלי. המשך…

להמשך קריאה ואף על פי כן

קו ישיר – שואה ונכבה

שרה אוסצקי-לזר

 אחוות עמים: הערבים והשואה

 הסופר המנוח אמיל חביבי כתב בראשית שנות השישים מאמר מפורסם שכותרתו: "השואה שלכם – האסון שלנו", בו העביר קו ישיר בין שואת יהודי אירופה שהובילה לדעתו להחלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, לבין הנכבה הפלסטינית שהתחוללה בעקבות החלטה זו. השואה מופיעה בשיח הערבי והפלסטיני זה כשישים שנה בצורות שונות – מן ההכחשה הנמצאת בשוליים, דרך הכחשה "רכה" האומרת כי יהודים אכן נהרגו, אך כך קורה בכל מלחמה, דרך השוואה של התנהגות צה"ל בשטחים עם מעשי הנאצים ועד לרצון ללמוד את הלקחים האוניברסליים והתעניינות אמיתית במה שקרה, כולל סיורים למחנות ההשמדה. בכל הרמות זהו נושא רגיש וטעון. דוברים ערבים טוענים, לעתים בצדק, כי ישראל מנצלת את ייסורי מצפונו של העולם כלפיה בגלל השואה כדי להצדיק את פעולותיה הצבאיות, ומדגישים את העובדה, הנכונה, כי אי אפשר להאשים את העולם הערבי, ובוודאי לא את הפלסטינים, באסון שאירע לעם היהודי. המשך…

להמשך קריאה קו ישיר – שואה ונכבה