אוק 282013
 

מירלה נפטרה במיטתה ב-1 באוקטובר 2013 כשלושה שבועות אחרי אירוע הפרידה המתואר להלן, ובדרכה המיוחדת ציוותה את גופה למדע. היא זכתה לקרוא את הדברים והתרגשה מאד. יהי זכרה ברוך.

***

צריך להיות מירלה כדי לארגן לעצמך מסיבת פרידה מהחיים. רבים דיברו במשך הערב על אישה ללא חת, והאירוע הזה היה הביטוי הנועז ביותר לאומץ הלב ולתכונה הידועה של מירלה לא לעשות חשבון עם אף אחד וללכת תמיד בעקבות האמת שלה. הפעם היא לא עושה חשבון עם המוות, לא נכנעת לו, מישירה מבט אל בני משפחתה האוהבים, ובתוכם הנכדים הצעירים שאולי אינם מבינים עדיין את משמעות הפרידה הצפויה מסבתא, אל חברותיה וחבריה הרבים ואל משהו גדול מכולנו שנקרא "גורל", "כוח עליון" או בפי אחרים "אלוהים", ומתריסה בפניו בדרכה המקורית: אני חזקה ממך, לא מפחדת! כל מילות התואר שאפשר להחיל על הערב הזה יהיו קטנות מכדי לתאר את עוצמתו: בלתי נשכח, נדיר, מרטיט, מצמרר, לא-ייאמן, מצחיק ואפילו שמח לרגעים.

Continue reading »

אוג 272013
 

באישון לילה הקיפו מאות שוטרים את בית האבן הגדול של משפחת אבו שרקיה בצומת ברטעה. בני המשפחה הוצאו בכוח לחצר לבושים בפיג'אמות, מנסים לשווא להתנגד – סעיד ונוזהה, שניים מתוך שבעת ילדיהם ושני נכדים צעירים שבאו לבקר את סבא וסבתא בימים הראשונים של החופש הגדול. נערים יהודים, כמעט בני גילם, שהובאו בידי קבלן ביצוע, קיבלו שעתיים כדי לפנות את הבית, וזרקו החוצה חפצים מכל הבא ליד. "כואב לי על הילדים האלה" אומרת פדווא אבו שרקיה, שנזעקה באמצע הלילה מביתה בגליל את בית הוריה, "איזה חינוך הם מקבלים?" כמובן שאת הרהיטים הכבדים ואת הארונות המלאים הם לא הצליחו לפנות וכך, משניתן האות, עלו 3 בולדוזרים ענקיים על הבית והרסו אותו על תכולתו, לא לפני שעקרו בדרכם עצי זית ואלון בני עשרות שנים. כשניסה נאיף, הבן הבכור, מתכנן ערים ומומחה לתכניות מתאר, להגיד מילה על החוק האוסר עקירת עצים ללא אישור, הוא נענה בזלזול על ידי אנשי החוק שדבקו במשימתם – הריסת הבית העומד כבר יותר מארבעים שנה על תוואי הרכבת של ואדי עארה. רכבת? בוואדי עארה? מי שמע על כך? לא ניכרות בסביבה שום עבודות להנחת מסילת ברזל. מסתבר שקיים תכנון עתידי לרשֵת את הארץ ברכבות ואחת מהן תעבור בוואדי אינשאללה, אולי עוד חמישים שנה, אולי עוד עשרים או שמונים, מי יודע? סעיד אבו שרקיה עצמו הודיע לרשויות כי אם וכאשר יגיע היום – הוא יהרוס את הבית במו ידיו, כדי שהרכבת תוכל לעבור כאן, אבל הן הקדימו אותו, אצה להן הדרך. הרכבת דוהרת.

Continue reading »

מאי 272013
 

מישהו מהכפר הצליח לצלם את הרכב שבו הגיעו הפורעים ואת מספרו, אומר פרופסור מוצטפא כבהא. "אנחנו מצפים שהמשטרה תשים ידה על המבצעים"

 

זה מאוד מדאיג ומתסכל, אומר פרופסור מוצטפא כבהא על מקרה ההצתה, שאירע השבוע בכפרו במסגרת הפעולות המכונות "תג מחיר", שמשום מה רוב מבצעיהן לא נחשפו עדיין. דווקא אום אלקוטוף הוא הכפר הכי שקט באזור, בנוי על רקמת יחסים עדינה עם הקיבוצים ועם המושבים סביבו. "אנחנו חלק מהמועצה האזורית מנשה ומקיימים קשרים יומיומיים עם כלל התושבים – במפעלים, במפגשי ספורט, בעבודת המועצה, וגם קשרים חברתיים ואישיים. לי עצמי יש עשרות חברים בברקאי, במענית, בעין שמר ובגן שמואל, באמת יש כאן יחסים מיוחדים שנבנו במשך שנים ולא ניתן לאיש להרוס אותם", הוא אומר בכאב. ליד הכפר עוברת דרך המובילה אל תוך שטחי הגדה המערבית ואל ההתנחלויות, "היו כבר מקרים של התנכלויות, מתנחלים ירקו על אנשים שישבו לתומם בתחנת האוטובוס ואיימו עליהם, צעירים התגרו בצעירינו, אבל המקרה הזה של הצתה וכתיבת סיסמאות על המסגד הוא החמור ביותר שידענו והוא מהווה פגיעה קשה בכולנו, ערבים ויהודים גם יחד. Continue reading »

דצמ 302012
 

העניין בבחירות המתקרבות  אינו פוסח גם על האזרחים הערבים המהווים כ-14%מכלל בעלי זכות הבחירה בישראל. סקרים עדכניים מורים כי רק כמחציתם מתכוונים ללכת לקלפיות ומתוכם יותר מ-80% יצביעו למה שמכונה "המפלגות הערביות". מובן לכל כי גוש המרכז-שמאל לא יוכל להציב אלטרנטיבה של ממש לשלטון נתניהו-ליברמן ללא תמיכת הערבים, ועל אף זאת הם נעדרים כמעט כליל מייצוג במפלגות המרכז החדשות, מן התעמולה ומן השיח הפוליטי המתגבר ומפלגותיהם מעולם לא נלקחו בחשבון כשותפות של ממש בקואליציות הממשלתיות.

הריטואל החוזר מדי מערכת בחירות של נסיונות לפסול מפלגות ערביות ופסילתה של חה"כ זועבי מבל"ד לא יוסיפו ודאי מוטיבציה למצביע הערבי המיואש לממש את זכותו הדמוקרטית. Continue reading »

דצמ 112012
 

אחמד חיג'אזי עם יעל פתיר וננסי סדיק באיטליה, 2007

במלאת ארבעים יום לאסון נאספו באוהל הגדול בנווה שלום-ואחאת אלסלאם מאות אנשים שעדיין מתקשים לקבל ולהאמין שאחמד חיג'אזי ובנו הקטן אדם נלקחו בחטף בתאונת דרכים בארץ רחוקה. אחד אחרי השני עלו לבימה דוברים מן הגליל ומתל אביב, משכם ומרמאללה, מניו יורק ומאמסטרדם, מטמרה עיר הולדתו ומוואחאת אלסלאם בה חי באושר עם משפחתו – רעייתו ד"ר מראם מצארווה ובנו הבכור עסאם, שנותרו מיותמים. כולם דיברו על אחמד ואליו בערבית, בעברית ובאנגלית. בגרון חנוק הספידו אותו ודיברו בשבח אישיותו, כאשר מאחור מתחלפות ודוקרות תמונות מאושרות שלו ושל אדם, כולל תמונות מן הטיול האחרון ממנו לא שבו. בסיום הטקס שהתארך והתארך כשהקהל מסרב להיפרד, קרא המנחה שיר של ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן בו הוא מנסה להאיר את היופי שבמוות, כאילו ביקש מן הקהל הדומע ומבני המשפחה למצוא מעט נחמה בתוך הצער הכבד מנשוא. Continue reading »

יונ 012012
 

ושוב מתגלגל תפוח האדמה הלוהט הזה לפתחם של הציבור הערבי והנהגתו. התנאי שהציב מופז תמורת כניסתו לקואליציה – 'שירות לכל' אולי כוון לעבר החרדים, אבל סביר להניח שהערבים יכללו בו אוטומטית, אם אמנם יגיע לכלל חקיקה. כמו לפני חמש שנים, עת הוקמה ועדת עברי, גם עתה, מתעורר שוב הוויכוח והרוחות סוערות. מרבית המנהיגות הפוליטית והאזרחית הערבית מתנגדת נחרצות לכל צורה של שירות חובה בכפיה ויש בתוכם המערערים אפילו על עצם המונח "שירות". הם טוענים שאין להתנות זכויות אזרח בחובות וכי אין לבודד את נושא השירות האזרחי מכלל הסוגיות העומדות בינם לבין המדינה. ועוד נאמר כי ערך ההתנדבות מוטמע בחברה הערבית מימים ימימה, וכי קיימות בשטח יוזמות ומסגרות המאפשרות לצעירים להתנדב לטובת קהילתם גם ללא הטבות כספיות וללא מעורבות המדינה. מודלים שונים של התנדבות הוצגו בידי ארגונים של החברה האזרחית בכנס שנערך בנדון באוניברסיטת חיפה ומולם הופיעו בנות המשרתות בשירות הלאומי וסיפרו על נסיונן המעשיר. בפתח הכנס הציג פרופ' סמי סמוחה ממצאי מחקר שערך יחד עם ד"ר זהר לכטמן בו בדקו את עמדות הציבור הערבי כלפי סוגייה בוערת זו. יש להדגיש כי המחקר בדק את היחס כלפי התנדבות לשירות אזרחי ולא כלפי שירות חובה. Continue reading »

מרץ 172012
 

הזמן הירוק, מרץ 2012

איימן עודה רוצה לדבר עם יהודים. הוא רוצה להסביר להם מי הוא, מה הוא מרגיש, במה הוא מאמין, מה הקשר שלו לארץ הזאת וכמה הוא רוצה שיקשיבו לו. המזכ"ל הצעיר והנמרץ של חד"ש רוצה לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, לפגוש צעירים ומבוגרים, תומכים ויריבים, אנשים שמעולם לא שוחחו עם ערבי וכאלה שנדמה להם שיודעים עליו הכול. הוא יגיע לכל מקום, בכל שעה, בלי לבקש תשלום או הוצאות נסיעה ועוד יגיד לכם תודה, רק תזמינו אותו. למרות שנולד וגדל על הר הכרמל, למרות שהוא חבר במפלגה משותפת ולמרות שארון הספרים בביתו מתפוצץ מספרות עברית לצד הערבית – הוא מודה שהוא עצמו לא מבין היטב את היהודים, שההיכרות עדיין שטחית, שלא ממש מדברים אחד עם השני, לא ממש מנסים. אני מאמין גדול בחיים המשותפים כאן, הוא אומר, לא מעמֶדה של התרפסות וכניעה, אלא ממקום של שותפות שווה ואמיתית. אין דרך אחרת, כל שביל אחר יוביל לאבדון. עיניו הנוצצות מבקשות שאאמין לו. זו משימת חיי, אני רוצה לשכנע אתכם שאפשר להיות גם ערבי ופלסטיני וגם ישראלי, ובן אדם מעל לכל, מה שמחבר אותנו חזק יותר ממה שמפריד.

Continue reading »

שינוי גודל גופנים
ניגודיות