מרץ 202011
 

שרה אוסצקי-לזר

 דמעות יהודיות וערביות

 לא תראו אותם בפרומו, לא תזהו אותם עם יום ושעת שידור קבועים, אבל אם הגעתם אליהם במקרה בשעת לילה מאוחרת לא תוכלו לשכוח את כוכבי "עבודה ערבית" המאיימת להיות התשובה הערבית-ישראלית למשפחת קוסבי האפרו-אמריקאית. Continue reading »

מרץ 202011
 

שרה אוסצקי לזר

 ידידות מהסרטים

 ספא דבור תמיד אהבה סרטים, אך בעיר הולדתה נצרת לא היה לה היכן לצפות בהם. הקולנוע היחיד שהיה בעיר נסגר לפני שנים רבות ואנשים הסתפקו  בטלביזיה. דווקא לאחר שחוותה משבר אישי קשה – בעלה ואביה נפטרו באותה שנה והיא נותרה לבדה עם שני תינוקות וחֶברה משפחתית לבניין לנהל – החליטה לעשות מעשה ולשלב את אהבתה לקולנוע עם תרומה תרבותית לקהילתה. בימים אלה מציינת ספא עשור להקמת העמותה, שכנגד כל הסיכויים ייסדה סינמטק חי ותוסס בנצרת, בו מוקרנים 3 סרטים ביום והוא מושך קהל של אלפים מדי חודש. Continue reading »

מרץ 142011
 

אחוות עמים: זיאד איננו – וגם שלום אין

זיאד פירו

 
שרה אוסצקי-לזר

החבר שלי זיאד מת. ארונו, עטוף בדגל ישראל מבהיק, הונח על משטח האבן וסביבו מעגל עצום של אנשי דת דרוזים לבושי גלימות כחולות וכובעיהם בלבן אדום מזמרים לא-אלהה-אלא-אללה (אין אלוהים מבלעדי אללה). ומאחוריהם מעגלים עוד יותר גדולים של חברים, חלקם במדי מג"ב, ותושבי דליית אל כרמל וכפרי הדרוזים ברחבי הארץ עומדים ופניהם כבושות בקרקע. Continue reading »

מרץ 142011
 

אחוות עמים: השוק משגשג

השוק בברטעה בתקופת הרמדאן, צילם: יואב שטרן

 

שרה אוסצקי-לזר

השוק בברטעה משגשג. ביקור בתוכו, על אדמה לא מוגדרת, מציג את אחת מהתופעות האבוסורדיות של ישראל במאה העשרים ואחת

בערב חג הקורבן, עיד אלאדחא החל השבוע, מתמלא השוק של ברטעה באלפי מכוניות בכל שעות היממה. הלקוחות מגיעים מרחבי המשולש והגליל, משפחות שלמות הקונות מכל הבא ליד. החג מאופיין בביקורים משפחתיים ובארוחות גדולות, בקניית בגדים לילדים וחפצים חדשים לבית, וכאשר חוזרים עולי הרגל ממכה נהוג לבוא לבתיהם ולהביא מתנות. לכן זו עונת השיא בשוק. תוצרת סין מככבת כאן בצד מוצרי מזון טריים, שמקורם בגדה המערבית ומחיריהם זולים להפליא. איך הפך הכפר החצוי והנידח הזה למרכז קניות, שוקק שמדי לילה נפרקות בו עשרות מכולות ובהן סחורות ללא מכס? ברטעה הפכה למדינה עצמאית, אומר סופיאן כבהא, מנהל בית הספר התיכון בצד הישראלי, הנמצא ממש בכיכר המחברת את שני החלקים, בית ספר שכשליש מתלמידיו באים בכלל מן הצד המזרחי. הסיפור הידוע הוא שבשנת 1949, כאשר נחתמו הסכמי רודוס נעדר שמו של הכפר הקטן מן המפות שנפרשו בפני הפוליטיקאים ואנשי הצבא. Continue reading »

מרץ 142011
 

אחוות עמים: שכונת התקווה

שרה אוסצקי-לזר

"שאלתי את עצמי, מדוע יצאתי מן הבית בשעת ערב ונסעתי לתל אביב לעוד מפגש שאולי יסתיים בלא כלום. וידעתי שאין לי ברירה, שהייתי מוכרחה, שאסור להפסיק לחשוב ולתכנן ולדבר ולהיפגש ולהחליף דעות ולחלום"

בשבוע, שבו זרם נחשול השנאה ברחובות המטרופולין תל אביב, התכנסה לה בבית הסופר בתל אביב חבורה קטנה אך מגוונת של אנשים, יש שיראו בהם תמימים, המנסה לקדם יצירת חזון לעתיד משותף ליהודים ולערבים בישראל. היוזמה, כמו ניסיונות דומים אחרים, נולדה בקרב ארגונים מהחברה האזרחית, שהרי אין לחשוד בממסד הפוליטי שיטריד את ראשו, ויבזבז את זמנו בעניינים זניחים שכאלה. גם כאן הופיעו רבנים, אבל כאלה שהציעו ליצור שפה ישראלית אזרחית חדשה ואף סברו, רחמנא ליצלן, שיש לדון שוב במשמעות הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, כך שתכיל גם אזרחיה ה'לא יהודים'. Continue reading »

מרץ 142011
 

אחוות עמים: אהבה חסרת זכויות

שרה אוסצקי-לזר

 
כשח' התאהב בפ', הוא דן את עצמו ואותה לגורל טרגי חסר פתרון: היא בת בית לחם, הוא בן אחד היישובים במשולש. על פי הוראת השעה לחוק האזרחות, אסור לאהובתו הצעירה להתאזרח בישראל. אם תבוא לחיות לצד בעלה, היא תהיה חסרת זכויות ו"שקופה" מבחינת המדינה. ח' הוא אזרח ישראלי בן שלושים, המתגורר באחד מיישובי המשולש, בן למשפחה גדולה ושורשית ביישוב, עובד ולומד, מציית לחוק, משלם מסים ומקיים אורח חיים שקט בין הבית לעבודה, פגישות עם חברים ובילוי צנוע מפעם לפעם, קורא עיתונים, מקשיב לחדשות, ממלא את זכותו לבחור בבחירות, ומעולם לא התנגש עם החוק; בקיצור' אזרח רגיל מן השורה. Continue reading »

שינוי גודל גופנים
ניגודיות