ינו 282012
 

כבר שנה חמישית מתכנסים מאות קיבוצניקים ששיבה זרקה בשערם לערבי זמר מושקעים ואניני טעם בניצוחו של דודו זכאי מדליה, עם צוות מרשים של מוסיקאים וזמרים מאזור המועצה האזורית מגידו. השבוע התארחה ב"שיר ליל שבת" גם דורית ראובני, שהלהיבה את הקהל המתרפק בנוסטלגיה על השירים אשר יותר מכל מבטאים געגוע למשהו שאנחנו יודעים שחלף, אך מנסים להיאחז בו בשארית כוחנו. "האם זוכרים אותנו עוד שבילי העמק?  האם כאז בעמק עוד נוצץ הטל"? התנגנו מילותיו של יורם טהר-לב, ואני חשבתי פתאום שהבועה החמימה הזאת בתוכה אנו יושבים ושרים בערב סגרירי וגשום כבר מזמן התפוצצה, וכולנו חיים בהכחשה. ויקטור שישב לידי אמר בציניות – אני הולך הביתה,  אי אפשר עם שירת הנשים הזאת! ומישהו העיר במרירות: עוד מעט יעבירו חוק בכנסת גם נגד אירועים שכאלה. Continue reading »

ינו 282012
 

 

יום אחרי הפגנת הבדואים מול משרד ראש הממשלה נגד תכנית פראוור התקיים טקס מרשים באמצע המדבר לחנוכת "פרויקט ואדי עתיר – מודל לקהילה מדברית בת-קיימא". התכנית השאפתנית שעל הכנתה שקדו גורמים רבים בארבע השנים האחרונות היא להקים במקום חווה מדברית אקולוגית המתבססת על הידע המסורתי של הקהילה הבדואית מצד אחד ועל חדשנות טכנולוגית מצד שני, תוך שמירת עקרונות של פיתוח בר-קיימא. ליבת הפרויקט תהיה חווה אורגנית לגידול עדרי צאן ופיתוח מוצרי בשר וחלב אורגניים, גידול צמחי מרפא וייצור מוצרי טיפוח ובריאות המבוססים עליהם והחזרתם לגידול חקלאי של ירקות מקומיים מזינים המותאמים לתנאי המדבר. מערכת סולרית ליצור חשמל וקירור תופעל במקום כמו גם מערכת ביו-גז לטיפול בשפכים ולייצור קומפוסט מפסולת אורגנית. מרכז מבקרים ומרכז לחינוך סביבתי יוקמו במקום, שעתיד לספק מקומות עבודה רבים, כולל לנשים המקומיות. החווה תנוהל כקואופרטיב חקלאי, הראשון מסוגו בקרב הבדואים. Continue reading »

אוק 132011
 

פורסם ב"זמן הירוק" 11.10.2011 

רחל רבין-יעקב עוד זוכרת איך בשנות הארבעים ביקרה עם תלמידיה אצל בני השבטים טובא וזנגריה שהתגוררו בעמק באוהלים. ביום חמישי בערב, כשיום הכיפורים של 2011 עמד בפתח, היא שוב ירדה ממנרה, חצתה את העמק ובאה לביקור הזדהות וכאב עם בני הכפר המשגשג והמטופח המתגאה במרכז קהילתי-תרבותי הנקרא ע"ש אחיה יצחק רבין. "כולנו יודעים את שמותיהם וכתובותיהם של הרבנים שהסיתו לרצח רבין כאילו בשם אלוהים" היא אומרת. "קדמה לרצח הסתה פרועה שהתירה את דמו. אלה אותם רבנים שגיבו את הרוצח ברוך גולדשטיין וחושבים שמותר להם לעשות הכל בשם המוסר היהודי כביכול". אנחנו יושבים בחצר המסגד השרוף בכפר. המראה מזעזע, הקירות מפוייחים לגמרי, ערימות של ספרים שרופים, אריחים מנותצים, השטיחים מתפוררים תחת רגלינו. ואני חושבת "מי ששורף ספרים…." ויודעת היטב את ההמשך. רק לא מזמן ביקרתי בכיכר בֶּבֶּל בברלין בה נשרפו הספרים ב-1933.  עו"ד ג'מאל זנגריה בן המקום מסביר את שאירע ומביע תקווה שהמקרה הזה לא יפגע ביחסי השכנות הטובים עם יישובי הסביבה. הוא חולם להקים בטובא-זנגריה מרכז חינוכי לדו-קיום ולסובלנות ומכריז בקול גדול כי "יש לנו זכות להקים כאן חברה חזקה ואיתנה". Continue reading »

ספט 102011
 

פורסם ב"זמן הירוק" 8.9.2011 

בימים הראשונים למהפכה התבוננו עליה האזרחים הערבים מן הצד בחשדנות מלווה בייאוש שקט. דומה כי ההפגנות בכיכר תחריר, שהיוו השראה למה שהתרחש כאן, עשו עליהם רושם גדול יותר מאשר המחאה התל אביבית. אמנם המצוקות מוכרות להם היטב והסיסמאות מתאימות להם, אך המרחק הגיאוגרפי והמנטאלי בינם לבין שדרות רוטשילד מנע הצטרפות המונית. זאת גם על רקע של שנתיים ארוכות של חקיקה פוגענית ומפלה נגדם בכנסת והתבטאויות בוטות כלפיהם מפי פוליטיקאים בכירים, שדחקו אותם עוד יותר אל מחוץ לשוליים. אוהל קטן בפינת רחוב החשמונאים שנשא את המספר 1948 ואוכלס בידי נשים צעירות מיפו, הפך למוקד לדיונים בנושא היהודי-ערבי, וגם בו התגלעו חילוקי דעות לגבי אופי ההשתתפות במחאה.לאט לאט הוקמו מאהלים קטנים ביישובים ערבים ברחבי הארץ כמו סח'נין, מיסר ומג'ד אלכרום ודוברים ערבים עלו הבמות בחיפה ובעפולה ואפילו בתל אביב. העיתונות הערבית ניהלה פולמוס ער בשאלה האם להצטרף ורוב הכותבים תמכו בכך, תוך דרישה לחדד את הבעיות המיוחדות לערבים – במיוחד קרקע, תכניות מתאר ודיור. אך חודש הרמדאן הציץ בפתח והשילוב הבלתי נסבל של החום, הצום ותחושות הניכור והפקפוק החזיר אנשים הביתה. Continue reading »

אוג 202011
 

פורסם ב"זמן היורק", מאי 2011

בחודש יוני 48 זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות ובעת שלמדינה לא היו גבולות ברורים, קיימה הממשלה הזמנית דיון ראשון בנושא הפליטים הערבים, אזרחים שנעקרו מבתיהם בעקבות הקרבות והתפזרו לכל עבר. בשלב ההוא היקף הבעיה עדיין היה מצומצם ואיש לא ציפה כי היא תהפוך לאחד הנושאים הקריטיים שיעמדו בין המדינה הצעירה לשכניה הפלסטינית בעשורים הבאים. שר החוץ משה שרת הנחה את משלחת ישראל באו"ם לומר כי "לא תהיה שום החזרה לפני גמר המלחמה" והוסיף כי "נחשול חוזרים עלול לפוצץ מחדש את המדינה מבפנים… החזרת  פליטים ללא שלום עם המדינות השכנות היא מעשה התאבדות במו ידינו". הסכמה ברוח זו שררה בין השרים והשר בכור שטרית, שהיה ממונה על משרד המיעוטים דאז, הציע כי "הסדר חילופי אוכלוסין יפטור אותנו ממיעוט גדול וגם ייתן לנו אפשרות להעלות יהודים מארצות המזרח". רק שר אחד העז להעלות מחשבות "כפירה" מנוגדות וטען כי יש לדון ברצינות בהחזרת הפליטים למקומותיהם. היה זה שר החקלאות, איש עין חרוד אהרן ציזלינג, שדומה כי מעטים זוכרים את שמו כיום. ציזלינג התנבא כי מאות אלפי הפליטים יגדלו לשנוא את ישראל ויהפכו בכל המזרח התיכון "לאלמנט שנושא את המלחמה נגדנו". הוא גם התנגד להצעה לשלם להם פיצויים וליישבם במדינות ערב באומרו כי הכסף לא יגיע לכיסם של הפליטים אלא ישתלשל אל כיסי המנצלים אותם "ומאות אלפי הערבים, הם ובניהם הצעירים, יהיו לנו לאויבים… הם ישאו בקירבם את שאיפת הנקם והשילם והחזרה, הם יהיו המעוררים את ההמונים למלחמה נגדנו". לא יכולתי שלא להיזכר במילות נבואה אלה כאשר חזיתי בתמונות הצעירים הפלסטינים המפילים את גדר הגבול ליד מג'דל שמס ובמראה אחיהם מדרום הצועדים לעבר הגדרות המקיפות את הכלא הגדול של רצועת עזה. Continue reading »

אוג 202011
 

פורסם ב"זמן הירוק", יולי 2011

כבר שלושים וחמש שנים עורך פרופ' סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה סקרי עמדות הדדיים בקרב ערבים ויהודים במדינה ומפרסמם בציבור, תוך ניתוח של ההשלכות והכיוונים אליהם אנחנו הולכים. הוא סבור כי "השסע הערבי-יהודי הוא עמוק וגורלי לגבי חוסנה ויציבותה של ישראל" ולכן מתעקש על המחקר ועל המעקב המתמשך אחר אופי היחסים. בשנה שעברה טען, על בסיס הנתונים, כי מאז אירועי אוקטובר 2000 חווינו "עשור אבוד" בו לא נעשה דבר על ידי הנהגת המדינה לאיחוי הפצעים ולשינוי היחס אל האזרחים הערבים. לקראת פתיחת עשור חדש הוא שואל את עצמו: האם אנו עומדים בפני עוד עשור אבוד או שיש עדיין תקווה? האם עלולה לפרוץ אינתיפאדה בתחום הקו הירוק בהשפעת "האביב הערבי" או לקראת ספטמבר? מה ניתן לעשות? ומה צריך לעשות? התשובות אינן חד משמעיות, כפי שהממצאים אינם חד משמעיים. מצד אחד יש פערים גדולים בעמדות כמו למשל – 70% מהערבים סבורים שהיהודים אשמים בסכסוך ו-68% מהיהודים מאשימים את הפלסטינים;  58% מהערבים סבורים שהיהודים גזעניים ו-48% מהם אומרים שאי אפשר לתת אמון ביהודים; Continue reading »

אוג 202011
 

פורסם ב"זמן הירוק", יולי 2011

הידיעה הבאה היא עדיין בבחינת חדשות: פרופסור ערבי ראשון באוניברסיטה הפתוחה! אחרי כעשרים שנות הוראה ומחקר הועלה ד"ר מצטפא כבהא לדרגת פרופסור ועשה בכך הסטוריה קטנה באוניברסיטה שלו. פרופ' כבהא יליד ותושב הכפר אום אלקוטוף השוכן בין הקיבוצים ברקאי למענית הוא הסטוריון וחוקר תקשורת שפרסם כמה ספרים חשובים על תולדותיה של מולדתנו המשותפת בעברית, בערבית ובאנגלית. ספרו "פלסטינים – עַם בפזורתו" שיצא בסדרת ספרי "המזרח התיכון בימינו" של האוניברסיטה הפתוחה הוא מופת לכתיבה ביקורתית ומתועדת היטב על קורותיה הפתלתלים של התנועה הלאומית הפלסטינית מאז ה"מרד" בשנות השלושים של המאה הקודמת (עליו כתב ספר נפרד) ועד ימינו אלה. ספרו הייחודי על מלחמת ההתשה בראי המקורות המצריים הביא ממקור ראשון את עדויותיהם של מפקדים וחיילים מצרים שהשתתפו במלחמה נשכחת זו והסכימו להתראיין בפתיחות נדירה בפני חוקר ישראלי ערבי. מאמריו הרבים נוגעים בנושאים מגוונים הקשורים ביחסי יהודים ערבים בישראל, בתקשורת בשפה הערבית ובמיגוון רחב נוסף של עניינים משיקים. יחד ערכנו ב-2008 ספר המנתח את "מסמכי החזון" הערביים שהציגו הצעות שונות להסדרת מעמדם של האזרחים הערבים בישראל ושל יחסיהם עם הרוב היהודי, מסמכים שעוררו בזמנם דיון ציבורי סוער, אך דעכו בינתיים. Continue reading »

מרץ 202011
 

שרה אוסצקי-לזר

 נראטיבים

 בראשית 1997 השתתפתי בסדנה של חוקרים ישראלים ופלסטינים בווילה מקסימה על שפת אגם ז'נבה, שנועדה לחשיבה על מחקרים משותפים שיחזקו, כך קיווינו, את תהליך השלום שהיה אז בשלב האופטימי שלו. האווירה הקסומה שהישרה המקום המבודד והיפהפה ההוא בעיצומו של חורף אירופי קר וחבורת האנשים המעולה שהתקבצה שם השאירה חותמה על כל אחד ואחת מאיתנו גם שנים רבות ומפגשים אין ספור אחרי. בין הנוכחים הפעילים היו פרופ' דן בראון המנוח מאוניברסיטת בן גוריון ופרופ' סמי עדואן מאוניברסיטת בית לחם. Continue reading »

מרץ 202011
 

שרה אוסצקי-לזר

 חיפה עיר משותפת

 השבוע הזדמן לי מפגש יוצאת דופן  עם קבוצה של תושבי חיפה, ששמה לה למטרה להפוך את העיר מ"מעורבת" ל"משותפת" באמצעות תהליך ארוך המבוסס על מחקר וחשיבה, תוך שיתוף הציבור, ותכנון לטווח ארוך בתחומים מרכזיים כמו חינוך, תעסוקה, תרבות, תכנון ודיור. הקבוצה מורכבת מיהודים יוצאי גלויות שונות, ערבים בני עדות שונות, פעילים חברתיים ואקדמאים ומונחית על ידי ארגון שתי"ל, (מיסודה של הקרן החדשה לישראל הנמצאת כידוע תחת התקפה בימים אלה) בניצוחה של שהירה שלבי, יועצת ארגונית נמרצת שאמנם לא נולדה בחיפה אך היא חיה בה עם משפחתה יותר מעשרים וחמש שנים ומרגישה עצמה חיפאית לכל דבר. Continue reading »

מרץ 202011
 

שרה אוסצקי-לזר

 החוג לספרות

 ארבע פעמים בשבוע קמה סירין, צעירה שזה עתה נישאה, בארבע וחצי בבוקר ויוצאת את ביתה שבמג'דל אלשמס כדי להגיע לשיעורי הבוקר בחוג לספרות באוניברסיטת חיפה. יש לנו מעט מאד מורים לעברית ברמת הגולן, היא אומרת, ורציתי ללמוד לתואר שני כדי לשפר את הידע שלי ולהיות מורה טובה יותר. כמחצית מתלמידי החוג לספרות עברית והשוואתית הם ערבים מן הצפון, רובם נשים צעירות, כמעט כולן מורות המתמודדות בגבורה עם יצירות של עגנון, ברנר, נסים אלוני  או אבן גבירול, לומדות פרקים מאריסטו ודנות בסיפורי עַם עבריים ובאגדות חז"ל. סוהא מספרת כי אביה היה מורה לעברית והיא ספגה את האהבה לשפה בבית. Continue reading »

נגישות
סגור