פבר 242012
 

יולי 2008

בגלריה באום אל-פחם נפתחה תערוכה מרהיבה בשם "זאכרת אל-מכּאן – זכרון המקום" המציגה הסטוריה צילומית של אום אל-פחם ואזור ואדי עארה מ-1903 ועד היום. המתבונן מקרוב בדברי ההסבר לצילומים לא יוכל שלא להבחין בכך שחלק הארי שבהם צולם בידי יהודים ומקורו בארכיוני המדינה וביניהם בארכיוני הקיבוצים השכנים. על קיר שלם מוצגות תמונות שנלקחו מארכיוני הזורע ומשמר העמק, עין השופט, דליה ומענית וגם מארכיונו של עזריה אלון מבית השיטה וצלמים פרטיים אחרים. אפילו אוצר התערוכה הוא קיבוצניק לשעבר, גיא רז בן קיבוץ גבע. המבקש למצוא סמליות בכל פינה יאמר כי הקשר הסימביוטי בין עובדי האדמה בני שני העמים הוא כה עמוק ופתלתל, עד שגם בעיצוב הזכרון שלהם נזקקים הערבים להישען על מֽשָמרי זכרון יהודים ואילו היהודים, והקיבוצים בכללם, אוצרים בארכיוניהם את העבר הפיזי והאנושי המוצפן של ה"מקום" הערבי, שרק שרידים נטושים ממנו פזורים בין קוצים, גלי אבנים ועצי תאנה ורימון, ובמקרה זה על גבעות 'בלאד אלרוחא' – האזור הפורח והיפהפה של רמת מנשה ובנותיה. Continue reading »

פבר 242012
 

ינואר 2008

בשבוע שעבר סיירה בארץ משלחת של יהודים מארה"ב, שייצגו פדרציות גדולות וארגונים מרכזיים כליגה למניעת השמצה, ועידת הנשיאים, התנועה הרפורמית ועוד. יאמר הקורא – הרי אין בכך כל חדש,  משלחות כאלה באות לישראל חדשות לבקרים וכבר הפכו לשגרה. אלא שקבוצה זו לא ביקרה בכותל או במרכזי קליטה, אלא שמה פניה דווקא לאום אלפחם, לסחנין ולכפרים הבלתי מוכרים בנגב. במקום להיפגש עם שרים וחברי כנסת נפגשו האורחים בין השאר עם פעילי ארגונים ערבים לזכויות אזרח, עם מנהיגים דרוזים ועם נשים בדואיות. זוהי התארגנות חדשה יחסית, שקמה במחצית 2006 וחברים בה כיום כשבעים ארגונים וקהילות יהודיות מרכזיות כמו ניו יורק, דטרויט, לוס אנג'לס ופילדלפיה.  מטרתה לקרב את יהדות ארצות הברית לבעיותיהם של האזרחים הערבים בישראל, ללמוד לעומק את סוגיית יחסי הרוב והמיעוט כאן, ולהבין כיצד ניתן לשמור על אופיה של המדינה ה"יהודית והדמוקרטית" בלי לפגוע בערכי השוויון האזרחי וזכויות האדם שהאמריקאים כה גאים בהם, ושהיהודים האמריקאים כה חרדים לקיומם. "כוח המשימה" המיוחד הזה, ה-task force, הוא תולדה של נסיונות חוזרים ונשנים שעלו וירדו במשך השנים של יהודים אמריקאים לא רק ללמוד את הבעיה אלא גם להקצות משאבים ולתרום כספים לקהילות ערביות בישראל כדי לסייע בשילובן. כמה ארגונים עשו זאת כבר לפני שלושים וארבעים שנה, והבולטים ביניהם הקרן החדשה לישראל, קרן אברהם, התנועה הרפורמית וגבעת חביבה, שהיתה בין הראשונים להקים אגודת ידידים בארה"ב שגייסה כספים לפעילות בקרב הערבים. אולם החידוש בהתארגנות הנוכחית הוא, שאין מדובר ב"שמאלנים" ידועים, אלא באנשים ובארגונים מלב ליבו של הממסד המרכזי של יהדות ארה"ב, שהחליטו לעשות מעשה. Continue reading »

מרץ 172011
 

שרה אוסצקי-לזר

 אחוות עמים: הערבים והשואה

 הסופר המנוח אמיל חביבי כתב בראשית שנות השישים מאמר מפורסם שכותרתו: "השואה שלכם – האסון שלנו", בו העביר קו ישיר בין שואת יהודי אירופה שהובילה לדעתו להחלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, לבין הנכבה הפלסטינית שהתחוללה בעקבות החלטה זו. השואה מופיעה בשיח הערבי והפלסטיני זה כשישים שנה בצורות שונות – מן ההכחשה הנמצאת בשוליים, דרך הכחשה "רכה" האומרת כי יהודים אכן נהרגו, אך כך קורה בכל מלחמה, דרך השוואה של התנהגות צה"ל בשטחים עם מעשי הנאצים ועד לרצון ללמוד את הלקחים האוניברסליים והתעניינות אמיתית במה שקרה, כולל סיורים למחנות ההשמדה. בכל הרמות זהו נושא רגיש וטעון. דוברים ערבים טוענים, לעתים בצדק, כי ישראל מנצלת את ייסורי מצפונו של העולם כלפיה בגלל השואה כדי להצדיק את פעולותיה הצבאיות, ומדגישים את העובדה, הנכונה, כי אי אפשר להאשים את העולם הערבי, ובוודאי לא את הפלסטינים, באסון שאירע לעם היהודי. Continue reading »

מרץ 142011
 

אחוות עמים: מדד האופטימיות

בתפיסה העצמית של אזרחי ישראל הערבים הם בני הארץ, חלק בלתי נפרד מן המדינה, אזרחים בעלי זכויות, החותרים לממשן באופן מלא

ביום העצמאות התפרסמו ממצאי סקר, שמדד את מידת האופטימיות של הציבור הישראלי ואת רצונו לחיות בארץ*. לכאורה, הממצאים מצביעים על נתק בין המציאות הקשה והבעייתית, שבה אנו נתונים, לבין מצב רוחו המרומם של ה"איש ברחוב". 80% מהציבור מגדירים את מצב רוחם כטוב מאוד או די טוב, ו-90% מעריכים את הישגי המדינה כטובים מאוד או טובים. מפתיעים במיוחד הם הנתונים, שבדקו שורה של שאלות בקרב האזרחים הערבים: 51% מגדירים את מצב רוחם "טוב מאוד" או "די טוב", וכשני-שלישים מעריכים את הישגי המדינה כ-"טובים מאוד" או "די טובים". Continue reading »

שינוי גודל גופנים
ניגודיות