עיר בין ערביים, לאומיות מזדקנת ביפו

דברים לערב על הספר: עיר בין ערביים, לאומיות מזדקנת ביפו, מאת חיים חזן ודניאל מונטרסקו, הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד 2011

מכון ון ליר בירושלים, 30.8.2012

 

דברי הערב מוקדשים לזכרו של חבר יקר ואהוב שכבר לא יזדקן לעולם . רק בן 45 היה אחמד חג'אזי כשניספה בתאונת דרכים בניכר יחד עם בנו הקטן אדם. הוא היה אדם שהאמין בלב שלם בחיים יחד בארץ אחת משותפת ומשגשגת והקדיש את חייו להגשמת הרעיון. אחמד חי ביישוב המשותף  נווה שלום וניהל את חייו לאור חוכמתם של זקני יפו או אולי של זקני טמרה, עיר הולדתו.

************

בצעירותו כתב המשורר דוד אבידן פואמה בלתי נשכחת על הזיקנה. אפתח בקטע קצר מתוכה, כפי שנפתחים כל פרקי הספר המונח בפנינו בדברי שירה או הגות, ונותנים לו מסגרת ספרותית ופיוטית, שאיננה שגרתית בספרי מחקר, שלעתים נדמה כי הם דווקא מתגאים בהיותם יבשים כחרוני קיץ:

… אָדָם זָקֵן – מַה יֵּשׁ לוֹ בְּעֵינָיו?

אִם יִתְרַכֵּז, יָצוּף בּוֹ זֵכֶר קְרָב
רָחוֹק, צְמֵא נִגּוּדִים וְכִשָּׁרוֹן
וְסִכּוּיִים תְּלוּלִים, עַד שֶׁקָּרַב
יוֹם שִׁכְחָה. עַכְשָׁו מִן הַגָּרוֹן
עוֹלִים בִּזְהִירוּת, כְּסַיָּרִים,
כַּמָּה מִן הַבְּטוּחִים בְּחִרְחוּרָיו,
כְּמוֹ נַהֲמוֹת נָמֵר צָעִיר בַּסְּתָו
אָדָם זָקֵן – הֵיכָן כָּל נְמֵרָיו?
הוּא עוֹד יֵצֵא לַצַּיִד יוֹם אֶחָד,
כְּשֶׁהַיָּרֹק יִהְיֶה יָרֹקְשָׁחוֹר,
עִם כֹּחַ רַב וְנִסָּיוֹן מֻעָט
הוּא עוֹד יֵצֵא לַצַּיִד יוֹם אֶחָד
. אֶת הַשָּׁנִים יַשְׁאִיר מֵאֲחוֹרָיו
כְּמוֹ כְּבִישׁ אָרֹךְ, שֶׁנֶּעֱזַב, עָיֵף,
מֵאֲחוֹרֵי כְּלִירֶכֶב מְטֹרָף,
שֶׁהוּא עַצְמוֹ יִנְהַג בּוֹ, כְּרוֹדֵף
אַחַר הַזְּמַן, שֶׁכְּבָר אָזַל כֻּלּוֹ
אָדָם זָקֵן – מַה יֵּשׁ לוֹ בְּגִילוֹ?

הבחירה להקשיב לזקני יפו היא בחירה מיוחדת ונועזת. בעולם השייך לצעירים כבר שכחנו מזמן כי החכמה נאגרת אצל זקנים, ובעולם המקדש סלבריטאים בגרוש  מי כבר שם לב לאלה שנותרו בשולי הדרך, מלבד כמה אנתרופולוגים? סיפורי חיים הם חומר גלם רב ערך לחוקרי החברה וכאשר הם מסופרים בעל פה ולאו דווקא כתובים, יש בהם פחות עכבות וצנזורה עצמית. החיבור בין פרופ' חיים חזן העוסק – כפי שכתוב על הכריכה – ב"זיקנה כתופעה חברתית" לבין ד"ר דניאל מונטֶרסקו השייך לדור אחר, והוא חוקר מובהק של יפו ושל ערים מעורבות בכלל – הבטיח, עוד לפני תחילת הקריאה, מסע מענג, מרתק ורב משמעויות, שאכן לא הכזיב. המשך…

להמשך קריאה עיר בין ערביים, לאומיות מזדקנת ביפו

שרה בנדר, בארץ אויב: יהודי קלצה והסביבה

שרה בנדר, בארץ אויב: יהודי קלצה והסביבה 1946-1939, יד ושם, ירושלים 2012

שרה בנדר, בארץ אויב

במבצע מתוכנן שארך ארבעה ימים בשלהי אוגוסט 1942 נשלחו לטרבלינקה כעשרים אלף יהודים מגטו קלצה. בכך בא הקץ על קהילה יהודית זו, שהיתה צעירה יחסית לאחיותיה ברחבי פולין, שכן ראשוני היהודים התיישבו בעיר, הנמצאת במחצית הדרך בין וארשה לקראקוב, רק במחצית המאה ה-19. שבעים שנה אחרי החיסול מפרסמת הד"ר שרה בנדר, מרצה להסטוריה באוניברסיטת חיפה וחוקרת מובהקת של השואה, ספר רחב היקף המוקדש כולו ליהודי קלצה והסביבה ומתאר לפרטי פרטים את קורותיה של הקהילה מראשיתה, דרך עלייתה ושנות השגשוג שלה ועד לנפילתה והשמדתה במלחמת העולם השנייה. פרק הסיום הצורם במיוחד דן בפרשת הטבח המפורסם ביהודים שחזרו לקלצה לאחר המלחמה, אשר בוצע בידי תושבים פולנים ב-1946, ולכן כוללת כותרת הספר גם שנה זו בתוכה. המשך…

להמשך קריאה שרה בנדר, בארץ אויב: יהודי קלצה והסביבה

מסע משותף לירדן של סביבתנים ישראלים ופלסטינים

באפריל 2012 יצאנו למסע מיוחד לירדן בו השתתפו סטודנטים ופעילים לסביבה מאוניברסיטת תל אביב ומהרשות הפלסטינית במטרה להיפגש עם אנשי סביבה ירדנים וללמוד על הבעיות המשותפות לאזור כולו. להלן דוח ותגובות המשתתפים, שהיו נלהבות במיוחד. אור קטן בחשכת השלום המתרחק.

Students for Environment and Regional Sustainability:

An Israeli-Palestinian project by Van Leer and HPS

Report on the Jordan Study Tour and Seminar, April 2012

Following a year long work of a joint group of young Palestinian and Israeli environmentalists they expressed their wish to expand their knowledge and understanding of "regional sustainability" by conducting an environmental study tour to Jordan. Fortunately, we were able to connect with the Jordanian NGO Masar which promotes environmental activity under their unit "Green Echo", and they organized a wonderful study tour for us, which included meetings with local environmentalist, an academic seminar and visits to  different sites. המשך…

להמשך קריאה מסע משותף לירדן של סביבתנים ישראלים ופלסטינים

ספר חדש מאת דניאלה אוסצקי-שטרן: שקיעת האלים

אני גאה להציג ספר שכתבה הבת שלי דניאלה המתמחה בחקר הנאציזם והשואה. מחקר מעניין וייחודי על אישיות, פרופגנדה ופסיכוזת המונים:

שקיעת האלים: יוזף גבלס, התעמולה הנאצית והשמדת היהודים בשנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה

מאת: דניאלה אוסצקי-שטרן

"אם נגזר עלינו לשקוע, ישקע עימנו העם הגרמני כולו" (יוזף גבלס, מרץ 1945)


שקיעת האלים: לראשונה בשפה העברית מופיע מחקר המנתח את אישיותו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס, אחד האנשים המקורבים ביותר לאדולף היטלר, ואת מכונת התעמולה המשוכללת שיצר. הספר מתרכז בשנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה ומתמודד עם שתי סוגיות מרכזיות: ניסיון להסביר כיצד לנוכח התבוסה המתקרבת של גרמניה השמדת היהודים דווקא הואצה ואף התפשטה למחוזות חדשים כמו הונגריה; וכיצד, ככל שהמשטר הנאצי התדרדר והתפורר התחזק מעמדו של גבלס והשפעתו גברה. הסבר אפשרי לשני תהליכים אלה הוא מנגנון התעמולה שפיתח גבלס, הן במערכת הצבאית והן בזו האזרחית. הייתה זו פרופגנדה שטנית אשר השתלטה על הגרמנים והטילה עליהם טרור. אף בימינו אנו ניתן ללמוד על כוחה של תעמולה בגיוס בני-אדם ובהנעת עמים שלמים לביצוע פשעים גם במצבים קיצוניים. המחקר נשען בין היתר על מקורות תרבותיים גרמאניים ומסתמך על ניתוח נאומיו ומאמריו של גבלס. המשך…

להמשך קריאה ספר חדש מאת דניאלה אוסצקי-שטרן: שקיעת האלים

מתחדש הוויכוח על שרות אזרחי לערבים – 2012

ושוב מתגלגל תפוח האדמה הלוהט הזה לפתחם של הציבור הערבי והנהגתו. התנאי שהציב מופז תמורת כניסתו לקואליציה – 'שירות לכל' אולי כוון לעבר החרדים, אבל סביר להניח שהערבים יכללו בו אוטומטית, אם אמנם יגיע לכלל חקיקה. כמו לפני חמש שנים, עת הוקמה ועדת עברי, גם עתה, מתעורר שוב הוויכוח והרוחות סוערות. מרבית המנהיגות הפוליטית והאזרחית הערבית מתנגדת נחרצות לכל צורה של שירות חובה בכפיה ויש בתוכם המערערים אפילו על עצם המונח "שירות". הם טוענים שאין להתנות זכויות אזרח בחובות וכי אין לבודד את נושא השירות האזרחי מכלל הסוגיות העומדות בינם לבין המדינה. ועוד נאמר כי ערך ההתנדבות מוטמע בחברה הערבית מימים ימימה, וכי קיימות בשטח יוזמות ומסגרות המאפשרות לצעירים להתנדב לטובת קהילתם גם ללא הטבות כספיות וללא מעורבות המדינה. מודלים שונים של התנדבות הוצגו בידי ארגונים של החברה האזרחית בכנס שנערך בנדון באוניברסיטת חיפה ומולם הופיעו בנות המשרתות בשירות הלאומי וסיפרו על נסיונן המעשיר. בפתח הכנס הציג פרופ' סמי סמוחה ממצאי מחקר שערך יחד עם ד"ר זהר לכטמן בו בדקו את עמדות הציבור הערבי כלפי סוגייה בוערת זו. יש להדגיש כי המחקר בדק את היחס כלפי התנדבות לשירות אזרחי ולא כלפי שירות חובה. המשך…

להמשך קריאה מתחדש הוויכוח על שרות אזרחי לערבים – 2012

איבון באום סילברמן – לזכרה

במאי 2012 נפטרה בניו יורק אחת התומכות הוותיקות של גבעת חביבה – איבון באום סילברמן, בת 69 היתה במותה. איבון ובעלה מייקל היו חברי הנהלת גבעת חביבה בארה"ב שנים ארוכות ותרמו באורח קבוע וביד נדיבה למרכז היהודי-ערבי בגבעה ולפרויקטים נוספים. בסוף שנות התשעים ותחילת האלפיים שימשה איבון כיו"ר ההנהלה האמריקאית, ופעלה נמרצות לגיוס תרומות ואהדה לגבעת חביבה בקרב יהדות ארה"ב. היא היתה אישה יפת תואר, משכילה וחכמה, ובעלת ידע רב בענייני ישראל והמזרח התיכון. בשנים האחרונות היתה גם חברה בהנהלת המכון הוואשינגטוני למדיניות במזה"ת ועקבה בדאגה רבה אחר המתרחש כאן. איבון, ילידת ניו אורליאנס, גדלה כל חייה בארה"ב והקימה בה משפחה, אך תמיד ראתה בישראל מולדת שנייה ואהובה וגילתה מעורבות בלתי רגילה בפוליטיקה המקומית. היא תמכה בהתלהבות בתהליך השלום ובהשגת שוויון אזרחי לערבים בישראל, ולא פעם, בעת ביקוריה התכופים בארץ, ביקשה להיפגש עם פלסטינים וללמוד מקרוב על מעמדם ושאיפותיהם. המשך…

להמשך קריאה איבון באום סילברמן – לזכרה

סין – עוצמה, חשש ויופי

בפסח 2012 טיילנו לראשונה בסין. זה היה טיול של "סין למתחילים" כל אתרי החובה ביעף, טיסה מעיר לעיר ונגיעה שטחית בתופעה המופלאה והמפחידה, יש לומר, של הנמר הסיני. הרושם החזק…

להמשך קריאה סין – עוצמה, חשש ויופי

אירוע הוקרה לעיר לה ספציה באיטליה, רמות מנשה 19 באפריל 2012

באירוע מרגש ורב משתתפים ובנוכחות משלחת איטלקית נכבדה בראשות השגריר לואיג'י מאטיולו וסגן ראש העיר לה ספציה מאוריציו גרציאנו,  הודו חברי קיבוץ רמות מנשה לעם האיטלקי ולתושבי העיר על ההזדהות והתמיכה שהפגינו כלפיהם בשנת 1946. בדיוק לפני 66 שנים התקבצה קבוצה של כאלף ניצולי שואה בנמל לה ספציה בצפייה לעלות לארץ, ששעריה היו נעולים בידי שלטונות המנדט הבריטי. בתוכם היו חברי גרעין "בוני הנגב" של חברי השומר הצעיר, רובם הגדול "בוגרי" אושוויץ ומחנות ריכוז אחרים. הבריטים הטילו מצור על הנמל ולא התירו לאניות להפליג. המעפילים בהנהגתו של יהודה ארזי פתחו בשביתת רעב שזכתה לכיסוי נרחב בעיתונות העולמית והעלתה את בעייתם של עשרות אלפי הפליטים שהתרכזו באיטליה אחרי המלחמה ולא היה להם לאן ללכת. בשעות הקשות ההן גילו תושבי העיר לה ספציה סולידאריות מופלאה עם הניצולים היהודים. העיר סבלה הפצצות בסוף המלחמה ומצבה היה רעוע, המזון לא היה בשפע ולמרות זאת חלקו תושבי לה ספציה את המעט שהיה להם עם המעפילים ששהו על החוף כשישה שבועות בחוסר ודאות. כאשר נכנעו לבסוף הבריטים ונתנו את האות להפלגת האניות דב הוז ואליהו גולומב, ניצבו על החוף תזמורת העיר ומכבי האש יחד עם כל התושבים, וליוו את הנוסעים בנגינה ובברכת דרך צלחה עד שהאניות נעלמו מן העין.

 

השגריר מאטיולו וסגן ראש העיר גראציאנו
יעקב פלך מעניק אות הוקרה לסגן ראש העיר גראציאנו

המשך…

להמשך קריאה אירוע הוקרה לעיר לה ספציה באיטליה, רמות מנשה 19 באפריל 2012

איימן עודה רוצה לדבר

הזמן הירוק, מרץ 2012

איימן עודה רוצה לדבר עם יהודים. הוא רוצה להסביר להם מי הוא, מה הוא מרגיש, במה הוא מאמין, מה הקשר שלו לארץ הזאת וכמה הוא רוצה שיקשיבו לו. המזכ"ל הצעיר והנמרץ של חד"ש רוצה לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, לפגוש צעירים ומבוגרים, תומכים ויריבים, אנשים שמעולם לא שוחחו עם ערבי וכאלה שנדמה להם שיודעים עליו הכול. הוא יגיע לכל מקום, בכל שעה, בלי לבקש תשלום או הוצאות נסיעה ועוד יגיד לכם תודה, רק תזמינו אותו. למרות שנולד וגדל על הר הכרמל, למרות שהוא חבר במפלגה משותפת ולמרות שארון הספרים בביתו מתפוצץ מספרות עברית לצד הערבית – הוא מודה שהוא עצמו לא מבין היטב את היהודים, שההיכרות עדיין שטחית, שלא ממש מדברים אחד עם השני, לא ממש מנסים. אני מאמין גדול בחיים המשותפים כאן, הוא אומר, לא מעמֶדה של התרפסות וכניעה, אלא ממקום של שותפות שווה ואמיתית. אין דרך אחרת, כל שביל אחר יוביל לאבדון. עיניו הנוצצות מבקשות שאאמין לו. זו משימת חיי, אני רוצה לשכנע אתכם שאפשר להיות גם ערבי ופלסטיני וגם ישראלי, ובן אדם מעל לכל, מה שמחבר אותנו חזק יותר ממה שמפריד.

המשך…

להמשך קריאה איימן עודה רוצה לדבר

מכתבים מבית הסוהר: רוזה לוקסמבורג

רוזה לוקסמבורג, מכתבים מבית הסוהר, תרגום: לאה גולדברג, ספרית פועלים, 2009.

המהפכנית היהודיה רוזה לוקסנמבורג נרצחה לפני תשעים שנה בידי חבורות ימין קיצוני, בשל פעילותה הסוציאליסטית ושאיפתה לחולל מהפכה קומוניסטית בגרמניה. יחד עם חברה לרעיון קרל ליבקנכט, יסדה את "הליגה הספרטקיסטית", פלג שמאלי במפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שאכן היווה בסיס להקמת המפלגה הקומוניסטית בגרמניה בשנים מאוחרות יותר. ב-1916,  בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, נכלאה לוקסמבורג בבית סוהר כיוון שהתנגדה בחריפות קולנית למלחמה ופעלה נמרצות נגד השתתפותה של גרמניה בה. היא חזתה כי מלחמה זו תגרום ל"משבר שלא היה כמוהו בהסטוריה". מתוך הכלא כתבה "רוזה האדומה", כפי שכונתה אז, מכתבים לחברתה סוניה, אשתו של ליבקנכט שנאסר אף הוא, וניסתה לעודד את רוחה. המשך…

להמשך קריאה מכתבים מבית הסוהר: רוזה לוקסמבורג