ידידות מהסרטים – ספא דבור

שרה אוסצקי לזר

 ידידות מהסרטים

 ספא דבור תמיד אהבה סרטים, אך בעיר הולדתה נצרת לא היה לה היכן לצפות בהם. הקולנוע היחיד שהיה בעיר נסגר לפני שנים רבות ואנשים הסתפקו  בטלביזיה. דווקא לאחר שחוותה משבר אישי קשה – בעלה ואביה נפטרו באותה שנה והיא נותרה לבדה עם שני תינוקות וחֶברה משפחתית לבניין לנהל – החליטה לעשות מעשה ולשלב את אהבתה לקולנוע עם תרומה תרבותית לקהילתה. בימים אלה מציינת ספא עשור להקמת העמותה, שכנגד כל הסיכויים ייסדה סינמטק חי ותוסס בנצרת, בו מוקרנים 3 סרטים ביום והוא מושך קהל של אלפים מדי חודש. המשך…

להמשך קריאהידידות מהסרטים – ספא דבור

כפר קרע 1949-1948: העזיבה והשיבה

שרה אוסצקי-לזר

כפר קרע 1949-1948: העזיבה והשיבה

 ב-9 במאי 1948 תקפו אנשי חטיבת אלכסנדרוני את כפר קרע, השוכן בפתחו המערבי של ואדי עארה. במקום נערך קרב קצר ובעקבותיו עזבו כל תושבי הכפר את בתיהם והתפזרו במטעי הזיתים וביישובים הסמוכים, ושהו שם במשך 11 חודשים. אף שהכפר עצמו לא נכבש לא הצליחו תושביו לשוב לבתיהם כי הכוחות הישראלים שלטו בנעשה בו וחלשו עליו מן הגבעות הסמוכות ומיקשו את הדרכים המובילות לשדות ולשטח הבנוי. ב-11 החודשים הללו שהו כ-1,600 תושבי הכפר על נשותיהם וטפם במטעים, בשדות וביישובים הסמוכים. רק עם סיום המלחמה ועם חתימת הסכמי שביתת הנשק הותר להם לחזור, והם אכן עשו זאת באפריל 1949. ככל הידוע זהו אחד המקרים הבודדים במלחמה זו שיישוב ערבי שלם התפנה ותושביו המקוריים חזרו אליו באישור שלטונות ישראל ואכלסוהו מחדש.[1] על הנסיבות שהביאו לכך ועל חיי התושבים במהלך אותם חודשים של גלות מכפרם מדובר להלן. המשך…

להמשך קריאהכפר קרע 1949-1948: העזיבה והשיבה

חלום על מאבק מעמדי משותף, צדק פרולטרי ומדינה אחת לשני עמים

חלום על מאבק מעמדי משותף, צדק פרולטרי ומדינה אחת לשני עמים

לאון זהבי, לחוד או ביחד – יהודים וערבים בפלסטינה (א"י) על פי מסמכי הקומינטרן (1919-1943) כתר הוצאה לאור, 451 עמ'.

מי עוד כותב משפטים כאלה היום: "ספר זה מבוסס על תפיסה אינטרנציונליסטית-מעמדית, הקוראת את קורות בני אדם החיים בארץ נתונה בתקופה נתונה, כחלק מן ההתפתחות באזור ובעולם… התפיסה המעמדית מבוססת על השקפת עולם מטריאליסטית ודיאלקטית, הרואה את ההתפתחות האנושית כפועל יוצא מאופן הייצור ומיחסי הייצור וממקומו של האדם ביחס אליהם"… (עמ' 9). כך מציג לאון זהבי את ספרו החדש, פרי חמש עשרה שנות עמל שקדני. "כי איך אפשר לקרוא נכון ולהבין את ההתפתחות בארץ במנותק מהתהליכים בעולם בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 ותוך התעלמות מהם, כפי שעושים רבים מההסטוריונים בעלי האידיאולוגיה הלאומית?" (שם) המשך…

להמשך קריאהחלום על מאבק מעמדי משותף, צדק פרולטרי ומדינה אחת לשני עמים

איזה סטריאוטיפ מדאיג יותר?

שרה אוסצקי-לזר

 איזה סטריאוטיפ מדאיג יותר?

 Daniel Bar-Tal and Yona Teichman

STEREOTYPES AND PREJUDICE IN CONFLICT: Representations of Arabs in Israeli Jewish Society, Cambridge University Press. 2005,  עמ'409

 

ילדי בית הספר היסודי התבקשו לצייר ערבי –

האחד צייד איש עם שפם, לבוש גלביה, כפיה ועקאל לראשו, בידו מקל ארוך והוא מוליך עדר צאן, ילד אחר צייר את אותו בדואי משופם עם גלביה, אך שם בפיו בלון כדוגמת הקומיקס, ובתוכו המילה "מלחמה". איזה סטריאוטיפ מדאיג יותר? המשך…

להמשך קריאהאיזה סטריאוטיפ מדאיג יותר?

הצד העוד יותר אפל של ההסטוריה

שרה אוסצקי-לזר

 הצד העוד יותר אפל של ההסטוריה

עיתונות בעין הסערה

 מוצטפא כבהא, עיתונות בעין הסערה, העיתונות הפלסטינית 1929-1939, יד בן-צבי והאוניברסיטה הפתוחה 286 עמ'.

 הלל כהן, צבא הצללים, משת"פים פלסטינים בשרות הציונות: מודיעין, התיישבות, התנקשויות, מדיניות, 1917 – 1948, עברית הוצאה לאור, 364 עמ'.

 ימי המנדט הבריטי בארץ היו כידוע עת מכוננת לציונות ולמדינת ישראל, אך גם הלאומיות הפלסטינית התפתחה והתגבשה באותן שנים במקביל. המשך…

להמשך קריאההצד העוד יותר אפל של ההסטוריה

מי מפחד מהשד הדמוגרפי

שרה אוסצקי-לזר

 מי מפחד מהשד הדמוגרפי

ספר החברה הערבית בישראל

 עזיז חידר (עורך) ספר החברה הערבית בישראל 1: אוכלוסיה, חברה, כלכלה, מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד 236 עמ'

 'דמוגרפיה' הפכה למילה גסה בדיון הציבורי בישראל, במיוחד בכל הנוגע למאזן המספרי בין יהודים וערבים אזרחי המדינה, ולשיעורי הילודה וגידול האוכלוסין בארץ ישראל/פלסטין השלמה בין הים לנהר. 'דמוגרפיה' מזמנת כר פורה למניפולציה מספרית, היא מציתה פחדים קמאיים, מניעה הקמת גדרות וחומות ומולידה מצעים פוליטיים הזויים. רחם האישה הופך לנשק פוליטי רב עוצמה וזהותם האתנית והלאומית של יילודים בני יומם מיתרגמת לגרפים ולטבלאות סטטיסטיות הרבה לפני שהם עומדים על דעתם. השד הדמוגרפי הפך בן- בית בכל סלון ומומחים למיניהם מאיימים חדשות לבקרים שהנה הנה הוא עומד להתפרץ מצוואר הבקבוק הצר בין נתניה לקלקיליה ולשטוף את הארץ כולה. המשך…

להמשך קריאהמי מפחד מהשד הדמוגרפי

עוד לא פתרנו את השאלה "מיהו יהודי" וכבר יש אחרת, "מיהו ישראלי?"

 עוד לא פתרנו את השאלה "מיהו יהודי" וכבר יש אחרת, "מיהו ישראלי?"

 יואב פלד וגרשון שפיר, מיהו ישראלי: הדינמיקה של אזרחות מורכבת, מאנגלית: מיכל אלפון, אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור, 477 עמ', 79 ₪

עוד טרם מצאנו תשובה לשאלה מיהו יהודי והנה ניצבת לפתחנו שאלה נוספת, קשה ומטרידה לא פחות – מיהו ישראלי? יואב פלד מן החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב וגרשון שפיר, סוציולוג מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, מצטרפים לשורה של חוקרים המנסים להתמודד בשנים האחרונות עם השינויים המפליגים שחלו במבנה החברה הישראלית ולנתח אותם באיזמלים תיאורטיים חדים ומשוייפים. כמו סוציולוגים ביקורתיים לפניהם, הם מצביעים על קיצה של ההגמוניה האשכנזית החילונית החלוצית ועל חדירתן ועלייתן של קבוצות חברתיות סקטוריאליות אחרות  מן השוליים אל מרכז הבמה. המשך…

להמשך קריאהעוד לא פתרנו את השאלה "מיהו יהודי" וכבר יש אחרת, "מיהו ישראלי?"

מלאומיות ללאומנות

שרה אוסצקי-לזר

 מלאומיות ללאומנות

זהויות ישראליות

 יאיר אורון, זהויות ישראליות, יהודים וערבים מול המראָה והאחר, רסלינג, 359 עמ'.

 מאז נזרקה לחלל קיומנו השאלה הרטורית מיהו יהודי? דומה שהעיסוק במהותן של הזהות היהודית והישראלית ממשיך ללוות את חיינו באובססיביות מטרידה. ככל שהחברה מתפוררת, נקרעת ומשוסעת לשבטים ולתת-זהויות, כך אנו ממשיכים לחפור, להתלבט ולתהות מהי אותה זהות אידיאלית שתהפוך אותנו לעם אחד, ולחפש את דבק הפלא שייצור את ה'ישראליוּת' המושלמת. המשך…

להמשך קריאהמלאומיות ללאומנות

סוף שבוע בטהרן

שרה אוסצקי-לזר

 סוף שבוע בטהרן

 אלדד בק, מעבר לגבול, ארצות אסורות מסעות ומפגשים, ידיעות אחרונות ספרי חמד, 350 עמ'.

 עיתונאים ישראלים אינם מוצבים בקהיר או בעמאן למרות הסכמי השלום עימן ורק מעטים מהם  כתבו בקביעות או שידרו במשך השנים באופן קבוע מתוך עזה או רמאללה. אין לנו גם עיניים ואוזניים, מצלמות ומיקרופונים בטהרן, דמשק, קראצ'י או דובאי (אם לא מחשיבים את ידו הטכנולוגית הארוכה של המודיעין הטוב בעולם). כך, מקבל הישראלי הממוצע את השכלתו המזרח תיכונית מכלי שני או שלישי, דרך מסננים של פרשנים ומומחים למיניהם, סוכנויות זרות או סרטים הוליוודיים. אלדד בק הוא אחד העיתונאים הישראלים הבודדים, בעלי דרכון זר, המעזים לחדור אל לב ליבם של השווקים, הרחובות, המסגדים ובתי הקפה במדינות ערביות ומוסלמיות, שהן כה קרובות אך כל כך מרוחקות. את רשמיו והגיגיו פרסם במשך השנים ב"ידיעות אחרונות" ועתה הוא מקבץ אותן לספר שיש לו אג'נדה: לפתוח חלון רחב לעולם הזר והאסור הזה, לשנות את הסטריאוטיפים והדעות המוצקות של הישראלים על שכניהם, שכן "הריחוק, הבידוד, ההתעלמות וחוסר הידע הם אויביו האמיתיים של השלום" (עמ' 16). המשך…

להמשך קריאהסוף שבוע בטהרן

לנין של חצי האי ערב

שרה אוסצקי-לזר

 לנין של חצי האי ערב

 אבנר בן זקן, קומוניזם כאימפריאליזם תרבותי, הזיקה בין הקומוניזם הארצישראלי לקומוניזם הערבי 1948-1919, פטיש, סדרת מקור לביקורת התרבות, רסלינג 285 עמ'.

 ב"מכתב מפלסטינה" שהתפרסם בברית המועצות ב-1924 בעיתון היידישאי "דער עמעס", מסופר בהתפעלות על הופעתו הראשונה של ציר ערבי בוועידת המפלגה הקומוניסטית, שהוקמה בארץ ארבע שנים קודם לכן: "בניחותא, בקולו הגרוני העמוק דיבר הערבי על זה מה שחושב הפלאח, וכיצד אנו יכולים לרכוש את אמונם של ההמונים הערביים. היתה זו הפתעה גדולה, אפילו החברים הוותיקים לא פיללו לראות בוועידתם נציג הפועלים הערבים. פרא אדם זה, הפועל הערבי המוזנח, מבין את הקומוניזם ביתר עמקות, מבין אותו יותר יפה מאשר האברכים היהודים המטומטמים יוצאי חלציהם של אבא ואמא המשכילים"… כך, בקטע קצר זה ניתן לחוש את עומק הפער התרבותי בין היהודים שהיגרו אל ארץ ישראל/פלסטין המנדטורית, כשהם נושאים את בשורת האינטרנציונליזם הקומוניסטי, לבין בני הארץ הערבים, אותם ביקשו להדביק באמונת השוויון והשחרור מן השעבוד – החיצוני והפנימי כאחד. המשך…

להמשך קריאהלנין של חצי האי ערב