פבר 242012
 

הדף הירוק, אוגוסט 2008

מי שנזקק לא עלינו לאשפוז בבית חולים, ובמיוחד בצפון הארץ, לא יוכל שלא להבחין במספר הגדול של עובדי רפואה וסיעוד ערבים בכל הרמות ובכל המחלקות. האמנם מערכת הבריאות היא  המקום בו מתקיים "דו-קיום" אמיתי שאינו מבחין בין רופאים וחולים בני שני העמים? בעקבות הפרשה הטראגית של הפגה שחזרה לחיים ושוב נפטרה נחשף הציבור למנהל בית החולים בנהריה, ד"ר מסעד ברהום המשמש כבר כשנה בתפקיד בכיר זה – והוא המנהל הערבי היחיד של בית חולים בישראל. לד"ר ברהום אגב, עבר קיבוצי עשיר, בהיותו רופא משפחה בקיבוץ רמת השופט במשך שנים ארוכות. הוא ואשתו, רופאה אף היא, התגוררו בקיבוץ וגידלו שם את ילדיהם. רופא בכיר נוסף הקים ומנהל את מרפאת הכבד בבית החולים בצפת. בהודעה שנשלחה לתקשורת השבוע נאמר כי ד"ר עאסי נימר מונה למרצה בכיר בפקולטה למדעי הרפואה בטכניון וכי הינו הישראלי הראשון שהוזמן להרצות בכנס רפואי יוקרתי בגרמניה על מחקריו בתחום זה. בהדסה הר הצופים מנהל את המחלקה הכירורגית פרופ' אחמד עיד, מבכירי המשתילים בארץ והראשון שביצע השתלת כבד. לפני כשנתיים הוסמכה האישה הבדואית הראשונה כרופאה, ד"ר ראניה עוקבי מתמחה ברפואת נשים כדי לטפל בנשים הבדואית שאינן מעזות להיבדק ע"י רופא ממין זכר.

לפי סקרים הנערכים חדשות לבקרים מערכת הבריאות זוכה לאמון גבוה בקרב הערבים ונתפסת כמקום בו האפליה נגדם נמוכה. מקצועות הסיעוד מבוקשים מאד ע"י צעירים וצעירות ערבים, אולי כי חומות הקבלה לעבודה אינן כה גבוהות כמו במקומות אחרים. דומה כי לצד יוצאי חבר העמים זהו מיגזר האוכלוסיה הבולט ביותר בקרב האחים והאחיות.

אולם למרות זאת, ההבדלים בין יהודים לערבים בקטגוריות שונות הנוגעות לבריאות כמו תמותת תינוקות ותוחלת חיים עדיין גדולים. דו"ח של רופאם למען זכויות אדם שהתפרסם לאחרונה מראה כי:  תמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה היהודית עמדה על 3.1 פטירות לכל 1,000 לידות חי לעומת 6.9 בקרב ערבים, מזה 7.3 בקרב ערבים מוסלמים.ו-15.5 בקרב הערבים הבדואים בנגב. תוחלת החיים של נשים ערביות: 78.1 שנים לעומת 82.7 בקרב נשים יהודיות;  גברים ערבים חיים בממוצע 74.6 שנים לעומת ממוצע של 79.2 בקרב גברים יהודים;

ונתון נוסף שאולי קשור בכך – אחוז המעשנים בקרב גברים ערבים הוא כ-46% לעומת 31% אצל היהודים. נשים ערביות מעשנות הרבה פחות מן היהודיות, אך זאת מסיבות תרבותיות ולאו דווקא בשל מודעות לסכנות הבריאותיות.

ואכן, אחד הנושאים הראויים לטיפול הוא המודעות לגילוי מוקדם של מחלות ולנקיטת אמצעים למניעתן. כאן עדיין משתרכת החברה הערבית מאחור. מחקרים מצביעים על כך שנשים נרתעות מבדיקות לגילוי סרטן שד וצוואר הרחם והתוצאה היא שהמחלות מתגלות בשלבים מאוחרים וקטלניות הרבה יותר. גם המודעות לתזונה נכונה ולצורך בפעילות גופנית עדיין איננה מוטמעת. שיעורי ההשמנה של נשים ערביות למשל גבוהים כמעט פי שניים מאשר אצל נשים יהודיות. יתר לחץ דם וסכרת גבוהים פי שניים בקרב גברים ערבים. כחברה העוברת מדפוסי התנהגות מסורתיים לחיים מודרניים משתנים גם הרגלי האכילה ודווקא השימוש הנרחב בשמן זית ובמאכלים מן הטבע שאפיין את המטבח הערבי הולך ונדחק לטובת מזון מהיר שאינו בריא. סוגיה נוספת היא הנגישות של האוכלוסיה הערבית לשירותי הבריאות. כשמדובר בנגישות פיזית, אף כי במרבית היישובים ישנן מרפאות קופת חולים הרי חוץ מנצרת אין בית חולים בשום יישוב ערבי, רק בשניים פועלות תחנות מד"א, ברהט ובסח'נין, ורק באום אלפחם ישנה תחנה לבריאות הנפש. גם הנגישות למידע חיוני בשפה הערבית בעייתית, הן בקופות החולים והן בבתי החולים. אי הנגישות הכלכלית אופיינית לאוכלוסיות מוחלשות מכל המגזרים – אנשים נמנעים מקניית תרופות, מטיפולי שיניים וגם מביקורים אצל רופאים מומחים בשל מצוקה כספית.

עמותות שונות מנסות להתמודד עם הבעיות הללו, אולם אין בכך די. החינוך לבריאות, עריכת פעולות הסברה ומניעה הם באחריות המדינה, שהיא הנושאת בסופו של דבר גם בנזק הכלכלי הנגרם בשל ריבוי מחלות, נכויות ואבדן כושר עבודה. לתשומת ליבו של שר הבריאות, אתר משרד הבריאות כתוב בעברית ובאנגלית, אך לא בערבית ופותח בהצהרה הבאה: "משרד הבריאות נושא באחריות הממלכתית  הכוללת להבטחת בריאות תושבי המדינה, תוך דאגה לארגון, הפעלה ואספקת שירותי מניעה, איבחון, שיקום ומחקר, באופן ישיר או באמצעות מוסדות רפואיים אחרים".

 

 

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

שינוי גודל גופנים
ניגודיות