מרץ 192011
 

שרה אוסצקי-לזר

 יש צורך בטיפול שורש ברשויות הערביות

 הרשויות המקוממות הערביות קורסות. זו עובדה ידועה לציבור הערבי, למשרד הפנים ולשלטונות המדינה, אך למרות זאת אין טיפול שורש בבעיה. המשבר לא נולד היום, הוא מלווה את השדה המוניציפלי הערבי זה שנים רבות, והוא נוגע אישית לכל תושב בעשרות יישובים ברחבי הארץ. הבעיות מבניות, עמוקות וסבוכות, ורק בחלקן נוגעות לפערים בתקציבים ובאפליה בהקצאות הממשלתיות.

השלטון המקומי הוא הזירה הפוליטית המרכזית בה מרגיש אזרח הערבי שיש לו השפעה ישירה על איכות חייו ועל התפתחותו החברתית והכלכלית. הוא מהווה ביטוי מובהק של ממשל עצמי, כמעט אוטונומיה. הרשות המקומית היא מן המעסיקים הגדולים ביישוב, בעלת שליטה במשאבים, במינויים ובתחומים החשובים לקהילה, ובראשם החינוך, הפיתוח והרווחה. שוליותם של הערבים במערכות הכלל-ארציות מחזקת עוד יותר את חשיבות הזירה המקומית, והדבר בא לביטוי עז במיוחד בעת הבחירות המקומיות. אם חשבתם שהמערכה הנוכחית על ראשות המועצות האזוריות סוערת – לא טעמתם כהוא זה מטעמן של בחירות ביישובים הערביים.

העיתונות הערבית מקדישה נפח ניכר מעמודי החדשות שלה למתרחש ברשויות הערביות, ידיעות שלא מגיעות אפילו לעמודים הפנימיים של העיתונות העברית. לדוגמא – עדיין מתקיימות הפגנות מחאה נגד איחוד הרשויות שנכפה על יישובים רבים בשנים האחרונות. בעוד שכמה מן הרשויות היהודיות שאוחדו בעל כורחן הצליחו למנוע את הגזירה וכך גם  מספר רשויות דרוזיות, הרי מרבית היישובים הערבים שאולצו כמעט בכוח להתאחד, אינם מצליחים לתפקד כהלכה ושואפים להיפרד.

הכשלים בניהול הרשויות הערביות נובעים ממכלול רחב של גורמים, חלקם משותפים לכלל המערכת המוניציפלית הישראלית שחוליֶיה מרובים, אך חלקם אופייניים במיוחד ליישובים הערביים. המבנה החמולתי שדומה היה שהתפורר עם תהליכי המודרניזציה והמעבר לחיים במשפחות גרעיניות, דווקא התחזק והתעצם כשהונהגו בחירות ישירות לראשות העיריה או המועצה. החמולות מציבות  מועמדים מטעמן, לעתים קרובות ללא קשר לכישוריהם הניהוליים. כאשר נבחר המועמד הוא מחוייב בעיקר לבני משפחתו המורחבת ופחות לכלל התושבים, מה שמתבטא במינוי מקורבים לתפקידי מפתח ובחוסר יכולת לאכוף חוקי בנייה למשל או תשלום מסים. הקושי לגבות מסים אינו נובע רק מן הקירבה המשפחתית אלא גם מעוני של אחוז גבוה של המשפחות ומן הניכור מן המדינה והשלטון, גם אם מדובר במקרה זה במס שיוחזר לתושבים על ידי שירותי  הניתנים להם. וכאן נוצר מעגל הקסמים: לא משלמים מסים – לא מקבלים שירותים – אין שירותים – לא רוצים לשלם מסים. סיבה חשובה נוספת לקופות המדולדלות היא העדר מפעלים ושטחי מסחר גדולים, המהווים מקור חשוב לארנונה בכל יישוב. רוב הרשויות הערביות נסמכות רק על ארנונה ממשקי בית, שהיא מטיבה קטנה יותר. גם ביישובים שסמוך להם ישנו אזור תעשייה – הוא שייך בדרך כלל למועצה היהודית הסמוכה ומעביר לה את מסיו. דוגמא בולטת לכך הם אזורי התעשייה בגליל, שהוקמו על אדמות ערביות מופקעות, אך הם מסופחים למועצות האזוריות ומעשירים את קופותיהן.

לכך נוספים החסמים החיצוניים: יישובים ערביים אינם נהנים ממעמד של אזורי עדיפות לאומית, גם אם הם יושבים על קו הגבול; אינם זוכים להשקעות ממשלתיות או פרטיות; ליישובים רבים אין תכניות מתאר ובנייה מאושרות והתשתיות הרעועות מונעות פיתוח; יש מחסור חמור בקרקעות לבנייה ולהתרחבות; לרבים מן העובדים הבכירים ברשויות אין מידע מספיק על הזכויות המגיעות להם ואין להם כמעט יכולת לגייס כספים ממקורות אחרים מלבד הממשלה. ולא הזכרנו את עשרות היישובים ה"בלתי מוכרים" בהם אין כלל שלטון מקומי. אף כי ישנן דוגמאות אחדות של רשויות המתנהלות למופת, הרי במרביתן המצב גובל בקטסטרופה. לא פלא איפוא, שאנו שומעים לאחרונה על עובדים שאינם מקבלים משכורות במשך שנים, על מינוי ועדות קרואות לרשויות שכשלו בתפקידן, ועל יהודים שמשמשים ראשי ערים ומועצות ערביות במינוי משרד הפנים והציבור מתקשה לקבלם.

אולי זה נושא אפור, משעמם וחסר רייטינג, שהתקשורת איננה ששה לטפל בו והציבור היהודי אינו מגלה בו עניין, אולם זהו עניין קריטי ומשמעותי הדורש טיפול מערכתי ופתרונות מן השורש, כי הוא נוגע למאות אלפי אזרחים ישראלים שזו המסגרת היחידה המשרתת אותם.

 פורסם בדף הירוק, 29.11.2007

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

שינוי גודל גופנים
ניגודיות