מרץ 192011
 

שרה אוסצקי-לזר

 הגשר מתחזק

 בפתח השנה הרביעית לקיומו מכפיל בית הספר הדו-לשוני "גשר על הוואדי" את מספר תלמידיו ובעוד ימים אחדים יתייצבו בפתח כיתות א' עד ו' כמאתיים ילדים נרגשים– חציים יהודים וחציים ערבים. בית הספר שוכן בקרית החינוך של כפר קרע במשולש והוא ניסוי חינוכי תרבותי וגם פוליטי גדול ומיוחד. "זה הדבר האמיתי" אומר יוחנן אשחר (הזורע) המנהל את בית הספר מאז הקמתו יחד עם שותפתו נוהא ח'טיב. "כאן מתחולל שינוי של ממש בעיקר בקרב הורים ומורים. הילדים – הם בונים מראש מציאות אחרת ודפוסי חשיבה והסתכלות שונים מכל מה שסובב אותם". השנה פתחה עמותת "יד ביד" לה שייך בית הספר, מוסד רביעי מסוגו בבאר שבע, המצטרף למשגב, ירושלים וכפר קרע. "החלום שלי", אומר יוחנן, "שבכל קהילה ברחבי הארץ יהיה לפחות בי"ס משותף אחד. שתהיה אופציה לכל הורה ולכל ילד לבחור בדרך זו".

ההתמודדות החינוכית היומיומית שכל בי"ס חייב בה, מועצמת כאן כפליים. בכל כיתה שני מורים המדברים בשתי השפות, אך כמו בחוץ – הילדים הערבים רוכשים את העברית במהירות, ואילו לילדים היהודים קשה יותר להשתלט על השפה הערבית וגם כאן, למרות נסיונות כנים, הדומיננטיות היהודית ניכרת. אנרגיה רבה מושקעת בגישור על פערים תרבותיים, בציון החגים והמועדים של כולם, בפרשנות מכילה של ההסטוריה, הגיאוגרפיה, הספרות והאזרחות המשותפת. גיוס תלמידים יהודים מיישובי הסביבה הוא מאבק מתיש, בעוד לערבים יש רשימת המתנה ארוכה, ולילדי כפר קרע המתדפקים על שערי המקום, נקבעה "מכסה" של עד 50% מן התלמידים הערבים, כיוון שביה"ס רואה עצמו כמוסד אזורי ולא רק מקומי.

מטבע הדברים, הבחירה ללמוד כאן היא של ההורים ולא של הילדים הרכים בשנים. רבים באים לא רק בשל נטייה פוליטית אלא בחיפוש אחר אלטרנטיבה חינוכית לילדיהם. אך היו מספר מקרים שהורים רצו להעביר את ילדיהם לבתי ספר דמוקרטיים שנפתחו באזור, והילדים היו אלה שהביעו התנגדות, ניצחו לבסוף ונשארו. מעורבות ההורים גדולה מן הרגיל, יש להם ועד פעיל והמנהלים נועצים בהם כמעט בכל נושא. לא תמיד זה עוזר, לעתים נוצרים מתחים מיותרים.  

רבים מן ההורים וכמה מן המורים הם עוזבי קיבוצים, אך אין בין התלמידים אף קיבוצניק לרפואה. אשחר מדבר במרירות על נסיונותיו הנואשים להיפגש עם רכזי חינוך ועם קבוצות הורים מקיבוצי הסביבה, במטרה להציג ולפתוח את ביה"ס בפניהם. ההיענות היתה מזערית, ברוב המקרים הוא לא הצליח להגיע אפילו למפגש אישי, ובמקרה יחיד של הורים שביקשו לרשום את ילדם ל"גשר על הוואדי" – הקיבוץ לא אישר זאת. אין זה רק מטעמים טכניים סבור יוחנן, וגם לא רק בשל העובדה שרמת החינוך הקיבוצי מספקת את הצרכים. לדעתו, מסתתרים כאן גם מניעים אידיאולוגיים ופוליטיים. לעומת זאת, עומד קיבוצניק בראש הוועד המנהל של ביה"ס. חנן ארז (הזורע), ראש המועצה האזורית השכנה מגידו, הוזמן ע"י ראש מועצת כפר קרע, זוהיר יחיא לעמוד בראש הוועד המורכב מנציגי ההנהלה, ההורים והקהילה. ואכן, ביה"ס רואה עצמו גם כמרכז קהילתי ומארגן אירועים פתוחים למשפחות ולכלל התושבים. אחת ההוכחות להצלחה היא רישום של אחים ואחיות צעירים של תלמידי ביה"ס אליו מדי שנה.

"גשר על הוואדי" כשמו כן הוא, נסיון נועז, ויש שיאמרו תמים, למתוח גשר יציב ואיתן בין שני צדדים שבדרך כלל מנוכרים זה לזה. למשקיף מבחוץ נדמה כי במציאות הבוערת שלנו צריך להיות מאמין גדול כדי להסיע מדי בוקר את ילדך ברחובות כפר ערבי בוואדי עארה לעוד יום לימודים. אך מי שמבקר במקום פעם ועוד פעם נוכח לדעת שזהו הדבר ה"נורמלי", שכך בעצם צריך להיות, ואולי דווקא כל השאר הוא יוצא הדופן.

 פורסם בדף הירוק, 30.8.2007

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)

שינוי גודל גופנים
ניגודיות